הנתבעת תפצה את התובע על הודעת ספאם אחת מתוך ה-16 ששלחה לו (פסק-דין, תביעות קטנות חיפה, הרשמת מיכל פרבר):

העובדות: התובע טען כי הנתבעים שלחו אליו הודעות דוא"ל פרסומיות, ללא הסכמתו, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע ציין כי פנה אל אתר הנתבעת 1 בבקשה לקבלת מידע אודות קורס מסחר והשקעות. לטענתו לא אישר קבלת מיילים שיווקיים, אך נשלחו אליו 16 הודעות כאמור עד שפנה בבקשה להסרה. הנתבעות טענו, בין היתר, כי ניתנה הסכמה של התובע למשלוח ההודעות.

נפסק: סעיף 30א(ב) לחוק התקשורת קובע כי לא ישגר מפרסם דבר פרסומת בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען. בסעיף 30א(ג) לחוק נקבע החריג לפיו רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת ללא הסכמת הנמען, בהתקיים מספר תנאים מצטברים [כפי שנידונו בעניין לפיד - ע"א 534/17]. 

התובע הביע עניין בקורס שהנתבעת משווקת ופנה אליה במטרה לקבל פרטים אודותיו ומסר את פרטיו. למחרת פנייתו לקבלת פרטים, נשלח לתובע מייל ובו סרטון קצר. במסגרת מייל זה הודיעה הנתבעת לתובע כי הוא צפוי לקבל ממנה מיילים נוספים הכוללים שיעורים והדגמות. בתחתית המייל הופיעו האפשרויות "הסרה מרשימה" ו-"דיווח דיוור לא מורשה". התובע לא הסיר עצמו ולאחר שנשלח אליו מייל זה, נשלחו אליו עוד 15 מיילים.

בהיעדר דרישה כי ההודעה בדבר הכוונה לעשות שימוש בפרטים תימסר ללקוח עובר למסירת פרטיו לעוסק, ומשנמסרה לתובע ההודעה ביום שלמחרת, תוך ציון אפשרות ההסרה, הרי שהתנאי לפיו יש ליתן לנמען הזדמנות להודיע על סירובו לקבל דברי פרסומת מתקיים. יחד עם זאת, ומשבמסגרת ההודעה על משלוח המיילים הבאים נכללו פרטים ביחס לתוכנה שהנתבעת משווקת, הרי שהתנאי כי השימוש בפרטים שמסר התובע לא יעשה בטרם משלוח ההודעה, אינו מתקיים ביחס למייל הראשון. תנאי הדמיון, הדורש דמיון ולא זהות למוצרי הנתבעת, מתקיים. יש לפסוק לתובע פיצוי עבור ההודעה הראשונה בלבד, על סך 350 ש"ח בתוספות הוצאות בסך 250 ש"ח.