עמותה למען תושבי הרצליה אינה יכול לתבוע את Waze על ניתוב רכבים לרח' ברנר בעיר (פסק-דין, שלום הרצליה, השופט גלעד הס):

העובדות: התובעת, עמותת הרצליה למען תושביה, טענה כי אפליקציית הנתבעת (Waze) מנתבת רכבים רבים לרח' ברנר בעיר (רחוב צר), כך שתנועת הרכבים ברחוב זה גדלה משמעותית וגורמת מטרד לתושבים. הסעד שהתבקש הוא מתן צו מניעה קבוע המונע מווייז להפנות רכבים לרחוב. הנתבעת הגישה בקשה לסילוק על הסף של התובענה.

נפסק: לא בקלות יורה בית המשפט על סילוק תובענה על הסף טרם שמיעת ראיות. הדבר יעשה בזהירות יתרה ובמקרים חריגים בלבד, כאשר ברור כי גם לו יוכחו כלל העובדות המפורטות בכתב התביעה כנכונות, עדיין אין לתובע עילת תביעה כלשהי. מקרה זה הוא מקרה קיצוני שכזה. גם אם כל האמור בכתב התביעה הוא נכון ואמת, עדיין אין יריבות בין העמותה לבין ווייז, ואין עילת תביעה תקפה לעמותה, כן שדין התביעה להידחות.

עילות העמותה כנגד ווייז הן עילות מהמשפט האזרחי ובפרט עילות נזיקיות. העמותה עצמה אינה נפגעת כתוצאה מהתנועה של הרכבים ברחוב ברנר. העמותה תובעת "בשם תושבי הרחוב" ולא מכוח פגיעה בה. כאשר מדובר בעילה נזיקית, בין מכוח עוולת הרשלנות ובין מכוח עוולת המטרד, אין מקום לאפשר ל"תובע ציבורי" להגיש את התביעה וזכות התביעה שמורה לנפגע עצמו ולנפגע בלבד. 

תושבי הרחוב, כולם או חלקם, היו רשאים להגיש תביעה כנגד ווייז, אולם בחרו משיקולים שלהם שלא להגיש תביעה שכזו, כאשר במקומם הגישה את התביעה עמותה אשר אינה בעלת יריבות ואינה בעלת עילת אזרחית כנגד ווייז בעילות המפורטות בכתב התביעה. לו היתה מוגשת תביעה כאמור היא היתה מעוררת שאלות רבות ומורכבות, בין היתר בשאלת קיומה של חובת זהירות של ווייז כלפי תושבי הרחוב. העמותה תישא בהוצאות ווייז בסך 5,000 ש"ח.