עבודות שירות לנאשם שפרסם בפייסבוק תכנים המסיתים לאלימות ולגזענות נגד האוכלוסייה הערבית (גזר-דין, שלום ב"ש, השופט רון סולקין):

העובדות: הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של איסור פרסום הסתה לגזענות (סעיף 144ב' לחוק העונשין) והסתה לאלימות או לטרור (סעיף 144ד'2 לחוק העונשין). הנאשם היה בעל חשבון פייסבוק ולו 528 עוקבים. בשנת 2014, בסמוך לאירוע חטיפת שלושת הנערים בצומת גוש עציון, פרסם הנאשם פרסומים ותגובות הכוללים תכנים המסיתים לאלימות ולגזענות כלפי אנשים ממוצא ערבי, אנשי ציבור ערביים ואנשים המחזיקים בעמדות שמאל.

נפסק: העבירות שעבר הנאשם אינן קלות. מדובר בפרסומים פוגעניים ומשפילים כלפי פלג משמעותי באוכלוסיה. מדובר בפרסומים שיש בהם כדי לפגוע במרקם החיים המשותף ואף לפגוע בשלום הציבור ובעתיד החברה בישראל. הגם שעל ביהמ"ש לשים לנגד עיניו את חשיבות הערך של חירות הביטוי, הרי שחירות זו אינה בלתי מוגבלת וקיימים תכנים שנאסר לפרסם, כגון תכנים שעניינם גזענות או הסתה לאלימות.

אין חולק כי מדובר בפרסומים שמעבר להיותם מכוערים, חצו את גבול הפליליות. בקביעת מתחם הענישה יש להתחשב בכך כי המדובר בפרסום ברשת חברתית; כי הפרסום היה במהלך תקופה מתוחה, שהמביאה לחידוד עמדות בין הפלגים השונים בחברה; כי חלק מהפרסומים התמצו בהעתקה ושיתוף של קטעים שונים, עם חיווי דעה מסוים לגביהם, ולא היה מדובר בהפצת משנה אידיאולוגית סדורה ומנומקת. המתחם הוא בין עונש מאסר צופה פני עתיד, בצירוף עונש מוחשי תחת צו של"צ, ועד שנת מאסר בפועל.

ביהמ"ש לא מצא כי במקרה דנן עלה בידי ההגנה להצביע על קיומם של התבחינים בנוגע לביטול הרשעת הנאשם בדין. לא עלה בידי ההגנה להצביע על נזק קונקרטי אשר עלול להיגרם לנאשם כתוצאה מהרשעתו בדין. הנאשם ירצה עבודות לתועלת הציבור בהיקף של 260 שעות וכן נגזרו עליו 4 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 4,500 ש"ח.