יש לברר האם צפיה בפרסומות גוגל מבססת יחסי עוסק-לקוח (החלטה, מחוזי ת"א, השופט רחמים כהן):

העובדות: בקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית, בטענה להיעדר פירוט. בבקשת האישור נטען כי Google (המבקשת) התקינה Third-Party Cookies על-מנת לעקוב אחר הרגלי הגלישה של חברי הקבוצה, שהשתמשו בדפדפן "ספארי" של חברת Apple, על-מנת למכור מידע אודות המשתמש לצדדים שלישיים ולצורך הפקת הכנסות מפרסומות המוצגות לגולשים. 

נפסק: המשיב טען כי לא ניתן להציג לו פרסומות מטעם חברות שגוגל מפרסמת ברשת, מבלי שגוגל תשתול את ה'עוגיות' המדוברות וכן "תגליש" אותו לשרתיה וכך יסופק לו שירות צרכני באופן כפוי. מאידך, המבקשת טוענת כי שאין לה קשר צרכני עם חברי הקבוצה, שכן הגלישה היא בדפדפן של חברת אפל ושלא היתה אינטראקציה שירותית עם המשיב, שכן צפיה בפרסומות אינה קבלת שירות.

ליבת המחלוקת היא בשאלת התקיימותם של יחסי עוסק-לקוח כפי הנדרש בפרט 1 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות. בבקשה לאישור אין זכר למהות השירות הכפוי הנטען. ההבהרות בעניין השירות, שלכאורה סופק על ידי המבקשת, נטענו לאחר מכן, בתשובה לבקשה לסילוק על הסף וכן במסגרת קדם המשפט ובסיכומי המשיב.

יש צורך לברר לעומק את השאלה האם השירות שהתבצע, לטענת המשיב, על ידי "הגלשה" לשרתי המבקשת לצורך צפיה בפרסומות, שירות הוא, ונחשב אספקת שירותי אינטרנט היוצרת יחסי עוסק-לקוח אם לאו. כמו כן, יש לברר את הטענה, שמתן שירות כפוי בכוחו ליצור יחסי עוסק- לקוח בין הגוף המספק את השירות לבין אותו אדם, כאשר לא הייתה כל התקשרות חוזית ביניהם עובר לכפיית השירות. המבקשת לא הגישה תשובה לבקשת האישור, טענות המשיב לגבי פרט 1 הובהרו במסגרת הדיון בבקשה לסילוק על הסף וניתן לדון בכך במסגרת הדיון בבקשת האישור בכללותה. הבקשה לסילוק על הסף נדחתה.