המבקש לא פעל לשנות את פרטיו במאגר הדקה ה-90 או להסיר ממנו את פרטי הקשר של גרושתו (החלטה, מחוזי ב"ש, השופט גד גדעון):
העובדות: בבקשה לאישור תובענה כייצוגית. המשיבה עוסקת בתיירות בשיווק ישיר. כחלק מפעילותה, המשיבה מפעילה מוקד טלפוני שבאמצעותו מבצעים לקוחותיה הזמנות ומשלמים בכרטיס אשראי. מדיניות הפרטיות של החברה מפורסמת באתרה וקיימת הפניה אליה בתנאי ההתקשרות הנשלחים ללקוח לאחר ביצוע הזמנה. המדיניות כוללת נוהל לפיו נשמרים פרטי הלקוח (מלבד פרטי האשראי) במאגר המשיבה, ונעשה בהם שימוש כאשר הלקוח מבצע הזמנות חדשות.
המבקש טען כי בעת ביצוע הזמנה חדשה של לקוחות חוזרים, שולחת המשיבה את אישורי ההזמנה אל הלקוח בהתאם לפרטי ההתקשרות הקיימים אצלה, אף אם מסר הלקוח פרטים אחרים ומבלי לערוך בירור ולוודא עדכניות הפרטים. לטענתו, במדיניות זו עשויה החברה להפיץ את פרטיהם האישיים של לקוחותיה לצדדים שלישיים שאמצעי ההתקשרות שהיו בעבר של הלקוח הועברו לשליטתם, ולגרום בכך אי נעימות ללקוח, תוך פגיעה בפרטיותו. המשיבה טענה, בין היתר, כי לא פגעה בפרטיותו של המבקש בניגוד לדין, וכי לא הפרה כל חובה החלה עליה כבעלת מאגר מידע וכן להיעדר עמידה בתנאי הסף לאישור תובענה ייצוגית, בעיקר בכל הנגוע לקיומה והגדרתה של "קבוצה".
נפסק: לפי הוראות חוק תובענות ייצוגיות והפסיקה, יש לבחון תחילה את כשירות המבקש לתבוע מכח החוק, ובכלל זאת את קיומה של עילת תביעה אישית כלפי המשיבה. נראה כי התביעה ובקשת האישור מקיימות, לפחות ביחס לחלק מהעילות המפורטות בהן, את התנאי האמור, הגם שאין אותן עילות נעדרות קשיים.
המבקש ביצע בעבר, קודם להזמנה נשוא התביעה, הזמנת חופשה קודמת באמצעות רעייתו דאז. במסגרת ההזמנה פעלה הרעיה כשלוחתו של המבקש לצורך ההתקשרות עם המשיבה, ויש לראות כל מידע שנמסר למשיבה במסגרת זו כאילו נמסר למבקש עצמו, כל תנאי שהסכימה לו - כאילו הסכים לו המבקש עצמו, וכל מידע שמסרה היא למשיבה במסגרת ההתקשרות - כאילו נמסר על ידי המבקש עצמו. אין המבקש חולק על כך שבמסגרת תנאי ההתקשרות הופנתה רעייתו גם למדיניות הפרטיות של המשיבה, לכן אין המבקש יכול להישמע בטענה לקיום מצג מטעה בהקשר זה, ויש לראותו כמי שהסכים לתוכנו.
המבקש לא פעל בכל שלב עובר להזמנה לשנות את הפרטים הרלוונטיים במאגר המשיבה, או להסיר ממנו את מספר הטלפון, וכתובת הדוא"ל של גרושתו. לא עלה בידי המבקש להוכיח את עצם קיומה של "קבוצה", דהיינו קבוצת נפגעים, שענייניהם דומים, עד כדי שניתן לדון בהם במאוחד, במסגרת תובענה ייצוגית, ולא עלה בידו להציע מנגנון לאיתור חברי הקבוצה הנטענת. גם אם התרחשו מקרים דומים בעת התקשרות המשיבה עם לקוחות חוזרים, הרי שסביר כי התרחשו בנסיבות מגוונות, וכי בירור כל עניין לגופו יצריך שמיעת ראיות וטיעון נפרד, הן לעניין עצם ההתרחשות, הן לעניין הנסיבות, והן לעניין הנזק והפיצוי, כך שעל פני הדברים תובענה ייצוגית, אינה הדרך הנכונה לבירור עניינם של אותם נפגעים לכאורה. יש לדחות את בקשת האישור. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך 30,000 ש"ח.