שתי התביעות עוסקות בפעילות האינטרנטית ב-Google ועמוסות בנתונים מסחריים, לכן יש להגביל את זכות העיון בתיקים (החלטה, מחוזי מרכז-לוד, השופט אורן שוורץ):

העובדות: המבקשת עתרה לעיין בשני תיקים המתנהלים נגד גוגל - ת"א 18763-04-15 ויוה מדיה נ' Google; ת"א 21538-01-17 פסטו נ' Google. המבקשת טענה כי היא מנהלת הליך משפטי נגד גוגל בנסיבות דומות לתיקים בהם התבקש העיון וכי היא מעוניינת להוכיח בתביעתה דפוס פעילות שיטתי שלה. גוגל התנגדה לבקשת העיון, בין היתר מטעם שההליכים כוללים מסמכים תחת חיסיון.

נפסק: זכות העיון של מי שאינו בעל דין בתיק מעוגנת בתקנה 4(א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003. נקודת המוצא היא כי יש לאפשר עיון בתיק, אך יש לאזן בין זכות העיון לבין הפגיעה האפשרית במי מבעלי הדין. לא קיים איסור בדין על זכות העיון. שתי התביעות אינן מערבות נסיבות עובדתיות או משפטיות המצדיקות איסור פרסום גורף. האם העיון מוצדק? המבקשת נימקה היטב את הצורך בעיון - שימוש לצורך הוכחת טענותיה לדפוס פעולה דומה של גוגל כלפי מפעילי אתרים במסגרת שירות AdSense. 

הואיל ועסקינן באותו פלח שוק ובאותה פלטפורמה אינטרנטית, יש ממש בטענות פסטו וגוגל כי סודותיהן המסחריים עלולים להיחשף. זכות העיון היא זכות יחסית. מקום בו קיים חשש לפגיעה בסודיות מסחרית, יש לנקוט משנה זהירות ולאזן את זכות העיון עם ההגנה על זכויות המתדיינים. הן תביעת ויוה והן תביעת פסטו עמוסות בנתונים מסחריים סודיים שנוגעים לפעילות האינטרנטית בפלטפורמת גוגל. בנסיבות אלה די בשלב זה בחשיפת כתבי הטענות בשתי התביעות, באמצעות ב"כ הצדדים.