אם התובעת לא יודעת שיש לה שתי סיומות למייל, גם הנתבעת אינה יכולה לדעת זאת (פסק-דין, תביעות קטנות קריות, הרשמת יונת הברפלד-אברהם):

העובדות: התובעת טענה כי הנתבעת שיגרה אליה הודעות פרסומת, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, גם לאחר שהנתבעת התחייבה לא לשגר עוד דברי פרסומת לתובעת בעקבות פשרה אליה הגיעו הצדדים. עניין התביעה ב-4 ההודעות ששלחה הנתבעת לתובעת לאחר הסדר הפשרה בין הצדדים.

נפסק: דין התביעה להתקבל בחלקה הקטן. ההודעה הראשונה שנשלחה לתובעת לאחר הסדר הפשרה נשלחה לאותה הכתובת שאליה נשלחו ההודעות שנכללו בהסדר הפשרה (עם הסיומת com). שלוש ההודעות שנשלחו לאחר מכן נשלחו לכתובת שהסיומת שלה שונה (co.il). לנתבעת אין למעשה הגנה ביחס להודעה הראשונה שנשלחה לאחר הסדר הפשרה, במסגרתו היה על הנתבעת להסיר את כתובת התובעת ממאגריה. ביהמ"ש התרשם כי הנתבעת עשתה ככל שביכולתה למנוע משלוח הודעות לתובעת לאחר פנייתה. הפיצוי עבור הודעה זו יעמוד על סך של 250 ש"ח. באשר לשלוש ההודעות הנוספות, הנתבעת לא היתה יכולה לתאר שיש להסיר את שתי הסיומות וכי ההודעות האוטומטיות נשלחות לשתי כתובות המייל, שהן למעשה כתובת אחת. לו היתה יודעת, היתה מסירה את שתי הסיומות. משלוח 3 ההודעות הנוספות נבע מכשל טכני או אי-ידיעה, שאינו באחריות הנתבעת. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 250 ש"ח, החזר אגרה יחסי של 50 ש"ח והוצאות בסך 200 ש"ח.