חברת ענק כאמזון, המפעילה זירת מסחר הפתוחה לישראלים, צריכה להתמודד גם עם תביעות של ישראלים (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת עינת רביד):
העובדות: ערעור על החלטת בית המשפט [ת"א 32391-01-17], שקיבלה את בקשת המשיבות (אמזון) לבטל היתר המצאה לחו"ל (נפסקו לחובת המערערות הוצאות בסך 20,000 ש"ח). המערערות, חברות ישראליות העוסקות בפיתוח ומכירת מוצרי צריכה, טענו כי אמזון מוכרת בעצמה, ומעודדת צדדים שלישיים, למכור בשירותיה מוצרים מזויפים שלמערערות זכויות בהם. המערערות תבעו את אמזון, וכן עתרו לצווי מניעה נגד שיווק ומכירת המוצרים המזויפים. יחד עם התביעה הגישו בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום, שנתקבלה במעמד צד אחד.
ביהמ"ש קיבל את בקשת אמזון לבטל את היתר ההמצאה. נפסק כי מדובר בתביעה ראויה לדיון ולא בתביעת סרק, משום שלכאורה נמכרים באמזון מוצרים שהם זיוף של מוצרי המערערות. עוד נפסק כי לא עומדת למערערות עילת המצאה לפי תקנה 500(7) לתקנות סדר הדין האזרחי, משום שאתר אמזון מיועד לכלל צרכני העולם, ולא דווקא לצרכן הישראלי, לכן לא ניתן לומר כי המעשה או המחדל נעשה בישראל. נפסק כי לא קיימת עילת המצאה לפי תקנה 500(6), שכן לא ניתן לומר כי המעשה שנעשה או עומד להיעשות הוא בישראל. לבסוף נקבע כי ישראל אינה הפורום הנאות לדון בתביעה, שכן מירב הזיקות מטות את הכף לטובת הפורום האמריקאי (אין למשיבות כל זיקה מהותית לישראל, האתר אינו מכוון לציבור הישראלי, ולא סביר כי לאמזון היתה ציפייה כי אם יצרן ישראלי ייפגע עקב פגיעה בקניינו, היא תצטרך להתדיין בישראל). מכאן הערעור.
נפסק: יש לקבל את הערעור ולקבוע כי היתר ההמצאה לאמזון ניתן כדין. צדק ביהמ"ש כשקבע כי התביעה ראויה לדיון ואינה תביעת סרק. עילת המצאה לפי תקננה 500(7) - התקנה קובעת כי יינתן היתר המצאה עת התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה. יש לראות בפרסום באינטרנט כ"מעשה", בהיותו פרסום המכוון לכל מקום בו ניתן לראותו. ה"דבש" הוא שהמפרסם והמשווק מגדיל לאין ערוך את החשיפה לקהלים עצומים. ה"עוקץ" הוא שיש בכך להוביל שהמפרסם יידרש לתת מענה לתביעות גם מחוץ לגבולות מושבו. מדובר בפרשנות שמקובלת בבתי המשפט בשנים האחרונות, ועולה בקנה אחד עם התיקון לתקנות סדר הדין האזרחי ועמדת היועמ"ש. אתר שאינו מעוניין בקהל יעד מסוים יכול למנוע את כניסתו לאתר או לאפליקציה. עצם העובדה שחברת ענק כאמזון מפעילת זירת מסחר מקוונת הפתוחה לתושבי ישראל, מחייבת אותה להתמודד גם עם תביעות של תושבי ישראל הנפגעים מפעילות האתר.
ישראל כפורום נאות - חברה בינלאומית המשווקת את סחורתה ללקוח ישראלי צריכה לצפות כי תיתבע בישראל. הלכה זו חלה, ואף ביתר שאת, כשמדובר בתאגיד ענק בינלאומי המשווק מוצר או שירות לעשרות ומאות אלפי לקוחות בישראל. העובדה שפעילותן של המשיבות נעשית באמצעות האינטרנט, איננה צריכה להקנות להן חסינות מפני התדיינות בבתי משפט בישראל. חברת ענק המנהלת עסקיה במרשתת ברחבי העולם צריכה לצפות שתיאלץ להתמודד עם תביעות ברחבי העולם בין אם כיוונה במפורש למדינה מסוימת ובין אם אך אפשרה את ההתקשרות וטרחה ושלחה למתקשר את הסחורה ממחסניה למקום היעד במדינה בה הוא מתגורר ובה מבוקש כעת הסעד. משהפרסום והמכירה נעשים ברשת לתושב ישראל הקונה אותם ומקבלם לידיו ממחסני אמזון למקום שצוין בישראל, ניתן לומר שלצורך הפרסום והמכירה, הרי הם נעשים גם בישראל, הקונה או הנפגע הוא ישראלי, העדים שלו הם ישראלים וכך גם הראיות הרלבנטיות, ונראה שיש בכך די זיקות כדי לקבוע כי ישראל היא הפורום הנאות ואין פורום זר שהוא בהכרח "טבעי" יותר מהישראלי. ההוצאות בהליך הקודם בוטלו. אמזון תשלם למערערות הוצאות בסך 5,000 ש"ח.