ההליך נגד הפלטפורמה לפרסום תלונות יתנהל בישראל (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת אביגיל כהן):

העובדות: בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש השלום בת"א [ת"א 67847-03-18], שדחה את בקשת המבקשים ליתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט ביחס למשיבים 1-3. המבקשים, אב ובנו, טענו כי פורסמו ברשת פרסומים כוזבים ופוגעניים עליהם, במטרה לסחוט מהם תשלום כופר עבור הסרתם. המשיבים 1-3 הם בעלי האתר בו פורסמו הדברים (פלטפורמה לפרסום תלונות ללא צורך בהזדהות). 

נפסק: יש לתת רשות לערער, לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור לגופו. על-אף שביהמ"ש קמא מצא כי העניין בא בגדר עילת המצאה המנויה בסעיף 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, וכי קיימת עילה לגופו של עניין, עדיין מסור לביהמ"ש שיקול דעת לבחון האם הפורום הישראלי מהווה "פורום נאות" לדון בהליך, בהשוואה לפורום החלופי. הנטל להראות כי הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות רובץ על המבקשים. 

בשלב המקדמי בו מצוי ההליך, לא נמצא כי האיזון בין הזיקות לפורום הישראלי לבין הזיקות לפורום הזר נוטה בבירור לבאופן מובהק לטובת הפורום הזר. בשלב זה אין מקום לקבוע כי ביהמ"ש הישראלי הוא אינו הפורום הנאות לדון בתובענה. התובעים והנתבעת 1 (גוגל) בישראל, הפרסומים נשוא התובענה הם גם בישראל והנזק הנטען שנגרם לתובעים הוא בעיקר בישראל. בחינת ציפייתם הסבירה של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות אינה מצביעה דווקא על ביהמ"ש זר כמועדף על ביהמ"ש בישראל.

באשר לאינטרסים הציבוריים הרלבנטיים, נראה כי יש עניין אמיתי לביהמ"ש בישראל לדון בתובענה כיוון שמרבית הסוגיות שעולות בתביעה נוגעות לאנשים ואירועים בישראל וניהול הדיון בתביעה בישראל אף עשוי לייעל את ההליך. בשלב זה (במעמד צד אחד) ובהיעדר המשיבים, עלה בידי המבקשים להראות כי הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות.