הסכמה שניתנה למוסך למשלוח פרסומות אינה יכולה לשמש הסכמה לקבלת פרסומות מחברות הקשורות למוסך (פסק-דין, שלום פ"ת, הרשם אורן כרמלי):

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה לו מסרונים פרסומיים ללא הסכמתו, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. מנגד, הנתבעת טענה כי התובע רכש רכב מסוג סובארו וכי בעת הרכישה הודיעה לו כי פרטיו ישמשו למשלוח הודעות פרסומיות.

נפסק: אין מחלוקת כי הנתבעת שלחה לתובע את שלוש הודעות הפרסומת בגינן הוגשה התביעה. מדובר בהודעות בהן מציעה הנתבעת הנחה לרכישת רכב, המהוות דבר פרסומת לצורך חוק הספאם. הנתבעת לא הציגה אישור כי התובע נתן את הסכמתו למשלוח. עיון בנספחי ההגנה מעלה כי התובע טיפל ברכבו במוסך מורשה של סובארו ולכאורה הסכים כי פרטיו ישמשו את המוסך למשלוח הודעות. אולם, המוסך המטפל הוא ישות משפטית נפרדת מהנתבעת. לפיכך הסכמה, ככל שניתנה למוסך, אינה יכולה לשמש הסכמה לקבל פרסומות מחברות הקשורות למוסך.

בפרט נכון הדבר שעה שהשירות שניתן על-ידי המוסך הוא שירות תיקונים, בעוד שההצעות שנשלחו לתובע נגעו לרכישת רכב, כך שממילא לא מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 30א(ג)(3) לחוק. הנתבעת שלחה לתובע 3 הודעות שלא כדין ותפצה אותו בסכום של 2,000 ש"ח, בתוספת הוצאות בסך 1,200 ש"ח. התובע צמצם את תביעתו משש לשלוש הודעות ויישא בהוצאות הנתבעת בשל תיקון כתב התביעה וההפרזה בתביעה לאחר שכבר פוצה בגין אותן הודעות, בסך כולל של 2,500 ש"ח.