פרסומת בסמס מחייבת מתן אפשרות להסרה בסמס חוזר (פסק-דין, תביעות קטנות ראשל"צ, הרשמת דליה אסטרייכר):

העובדות: התובעות טענו כי הנתבעת שלחה אליהן מסרונים פרסומיים בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובעות טענו כי החלו לקבל את המסרונים לאחר שנרשמו לאתר הנתבעת, וכי המסרונים המשיכו להישלח אליהן למרות ששלחו לנתבעת בקשות הסרה רבות. עוד נטען כי אפשרות ההסרה באמצעות קישורית בגוף המסרון היא בניגוד לחוק. הנתבעת טענה כי היא פועלת בהתאם לחוק וכי היה על התובעות לבצע פעולה פשוטה של הקשה על הקישורית ולמלא אחר ההוראות. עוד נטען כי התובעות לא הוכיחו כי ביקשו את הסרתן וכי מיד כשנודע לנתבעת על רצונן חדלה ממשלוח ההודעות.

נפסק: לא הייתה מחלוקת כי במסגרת המסרון נכתב כי על מנת להסיר את עצמן מרשימת התפוצה היה על התובעות להיכנס לקישורית שבגוף ההודעה ולפעול בהתאם להוראות. סעיף 30 א(ד) לחוק דן בזכותו של נמען לשלוח הודעת סירוב. ההוראה כי הנמען הוא שיכול לבחור את האופן בו תשלח הודעת הסירוב, אינה מסויגת וחלה גם לגבי מסרונים. הוראת הדין ברורה. הודעת הסירוב יכולה להינתן בכתב, או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת. הבחירה בידי הנמען. מטרת החוק להקל על הנמען באופן משלוח הודעת הסירוב ולא לאפשר למפרסם לסייג את אופן המשלוח. על הנתבעת במסגרת הודעות הפרסום שלה לאפשר לנמען אפשרות של משלוח הודעת סירוב בדרך בה שוגר דבר הפרסומת, באמצעות הודעת מסר קצרה בחזרה [עניין קושרובסקי - רת"ק 49131-01-16].

זהו מקרה קלאסי לכך כי העדר אפשרות הסרה פשוטה בהתאם לחוק, באמצעות המילה "הסר", וממילא בדרך בה שוגר דבר הפרסומת, אלא הפניית הנמען לקישורית, סרבלה את ההסרה בפועל של התובעות מרשימת תפוצת הנתבעת. הנתבעת פרסמה דבר פרסומת בלא שניתנה לתובעות אפשרות ליתן הודעת סירוב באותו אופן בו נשלח דבר הפרסומת והיא הפרה את הוראות החוק בעניין זה. ככל שלא צלחה ההסרה נוכח אותה קישורית הרי שרובץ הדבר לרעת הנתבעת.

על-אף ההפרה, ביהמ"ש התרשם כי הנתבעת פועלת ללמוד וליישם את הוראות החוק וממילא, משקיבלה את הודעת ההסרה בהתאם להנחיות שהיו בדבר הפרסומת (גם אם אינן תואמות את דרישות החוק) פעלה להסרת התובעות. נלקח בחשבון גם המספר הרב של ההודעות שנשלחו לכל אחת מהתובעות והעובדה כי מלכתחילה העמידה כל מהתובעות את תביעתה שלא על הסכום המקסימאלי הקבוע בחוק לכל הודעה. הנתבעת תפצה כל אחת מהתובעות בסך של 5,000 ₪ כולל הוצאות משפט (סה"כ 15,000 ₪).