קיימת יריבות ישירה בין התובע לבין בית המלון שהזמין באתר Booking (פסק-דין, תביעות קטנות י-ם, הרשמת אביגיל ון-קרפלד):

העובדות: התובע עתר לביטול עסקת נופש ולהשבה כספית. העסקה המקוונת בוצעה דרך האתר Booking, עבור מלון בישראל המצוי בבעלות הנתבעת. 

נפסק: יש לקבל את התביעה באופן חלקי. קיימת בנסיבות המקרה יריבות ישירה בין התובע לנתבעת, בנוסף ליריבות מול בוקינג. בעידן הדיגיטלי בו אנו חיים יש צורך בבחינה מחודשת של עקרונות יסוד והתאמתם ויש לעבור מכללים מסורתיים של יריבות לכללים של הוגנות. טענת הנתבעת כי כל הליך ההזמנה והביטול נעשו מול בוקינג, ולא מול הנתבעת, ללא כל מודעות של הנתבעת, אינה מדויקת כלל, כמו גם הטענות על מדיניות בוקינג. מהראיות עולה כי מדיניות הביטול היא של הנתבעת ולא של בוקינג כפי שנטען. בוקינג לא התנגדה לביטול ואף פנתה וניסתה להביא לביטול, אך מי שסירבה לביטול היא הנתבעת. עמדת הנתבעת סותרת את חוק הגנת הצרכן. הנתבעת ידעה בזמן אמת ובתוך 14 יום ממועד ההזמנה שהתובע ביקש לבטל את העסקה. 

לעניין טענת היריבות - ההזמנה אכן בוצעה באתר בוקינג, אך היתה סוג של התקשרות ישירה, מצג ישיר, או מעין חוזה מכללא, בין התובע ובין הנתבעת ישירות. המלון הוא שקיבל את התמורה ואף הפיק קבלה לתובע. יש לראות בפניה של בוקינג לנתבעת כפניה ישירה של התובע למלון ובקשה ישירה של התובע לנתבעת לביטול העסקה. יש יריבות ישירה בין התובע לנתבעת בנוסף ליריבות מול בוקינג. אף שנטען שהעסקה היתה של התובע מול בוקינג, העסקה האמיתית היתה עם הנתבעת. מדובר בשירות שניתן בישראל ולחוק הגנת הצרכן תחולה טריטוריאלית וקוגנטית. יש להורות על ביטול העסקה. הנתבעת תשיב לתובע את הסכום ששילם בניכוי 100 ש"ח בגין דמי ביטול. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע סך של 750 ש"ח בגין טרדה וביטול זמן. אין מקום לפסוק פיצוי לדוגמא.