האם צלם וידאו קליפ רשאי לעשות בו שימוש עצמאי? (פסק-דין, מחוזי חיפה, השופטת תמר נאות פרי):

העובדות: תביעות הדדיות שעניינן זכויות היוצרים ביצירה "נס רפואי". התובע הוא ראפר ויוצר בתחום ההיפ-הופ, שכתב והלחין שירים המתארים את מאבקו במחלת הסרטן. הנתבע עוסק בצילום ועריכת סרטים. הצדדים הסכימו כי הנתבע יצלם ויערוך עבור הזמר את הסרטון לשיר "נס רפואי" (כנגד תמורה). נערכו והוכנו קליפ וכן טיזר לקליפ. התובע פרסם את הקדימון בערוץ היו-טיוב שלו ובאתר הפייסבוק שלו. הנתבע פרסם את הטיזר בערוץ היו-טיוב שלו ולאחר מכן פרסם את הסרטון המלא ביו-טיוב ובפייסבוק. התובע טען כי הנתבע ביצע שימוש שלא כדין בשיר ובסרטון. הנתבע טען כי התובע הוא שהפר את זכויותיו, בכך שטשטש ומחק את לוגו הצלם מהסרטון.

נפסק: יש מקום לקבל את שתי התביעות ההדדיות בנוגע למתן צווי המניעה הקבועים, אך נדחו התביעות הכספיות ההדדיות של הצדדים. כתיבת מילות השיר והלחן עולים כדי "יצירה" הראויה להגנה מכוח חוק זכות יוצרים. באופן עקרוני, אין לעשות שימוש ביצירה זו ללא הרשאת התובע, שהוא בעל זכויות היוצרים בשיר. עם זאת, במקרה הנוכחי, לא הייתה הפרה מצד הנתבע נוכח הסכמת התובע בעניין זה.

האם לתובע זכויות יוצרים בסרטון? השיר בגרסת ה-audio שלו הוא יצירה נפרדת מהסרטון (שהוא גרסת video). בתהליך יצירת הסרטון היו מעורבים עוד אנשים, ובמיוחד הצלם, אשר צילם וערך ואף היה מעורב בפעולות הכרוכות בבימוי הסרטון. אמנם הסרטון מהווה יצירה שאינה זהה לשיר, אך הואיל והמדובר בביצוע של השיר, וכאשר רואים בסרטון את התובע שר את השיר, והיות והסרטון הוא מעין עיבוד של השיר למדיה ויזואלית, ביהמ"ש סבור כי לתובע יש זכות יוצרים גם לגבי הסרטון. 

התובע הזמין מהנתבע את את יצירת הסרטון. הוכח כי בין הצדדים הוסכם שהתובע הוא בעל זכות היוצרים לגבי הסרטון. שהוכח "שהוסכם אחרת, במפורש או במשתמע". אחת מטענות הנתבע הייתה שהתובע הסכים להעלאת הסרטון לאתרי הנתבע. טענה זו מחזקת את המסקנה לפיה הייתה הסכמה בין השניים ולפיה זכות היוצרים לגבי הסרטון היא של התובע, שאחרת – לא הייתה נדרשת הסכמתו של התובע כלל וכלל. לגבי הטענה לגופה – מדובר בטענה עובדתית שלא הוכחה. הנתבע לא הוכיח שהתובע הרשה לו לעשות שימוש בסרטון בדרך של העלאתו לאתרים. 

הוכח כי התובע הפר את זכותו המוסרית של הנתבע, שעה שהוריד את הלוגו של הנתבע מהסרטון "וטשטש" את הלוגו אשר היה חלק מהסרטון והקדימון המקוריים שערך הנתבע. עולה כי שני הצדדים ביצעו במקרה הנוכחי הפרות ודומה כי ההפרות דומות בכל הנוגע למשמעותן. אין צורך לקבוע מהו הפיצוי הראוי לכל אחד משני הצדדים כיון שהמדובר בפיצוי דומה לכל אחד משניהם, ולמעשה אף אם זכאי מי מהם לפיצוי כספי – הוא "מתקזז" נוכח הפיצוי "הנגדי". יש להשאיר על כנה את ההחלטה שניתנה לגבי הצווים הזמניים ולהפוך אותם לצווים קבועים. 

באשר לתובע, ניתן צו ולפיו הוא יכול לעשות כל שימוש עתידי בסרטון, בכפוף לכך שיינתן הקרדיט המתאים לנתבע. על הקרדיט להופיע בצורה ברורה כפי שהיה בעת עריכת הסרטון לראשונה. ככל שקיימת גרסה של הסרטון ללא מתן הקרדיט האמור, על התובע להפסיק ולעשות כל שימוש בגרסאות אלו. באשר לנתבע, ניתן בזאת צו ולפיו הוא מנוע מלעשות כל שימוש עתידי בסרטון או אלא אם כן יקבל את הסכמתו המפורשת של התובע. אין צו להוצאות.