נדחתה בקשה להיתר המצאה מחוץ למדינה עבור מפעילי פלטפורמה לפרסום תלונות (החלטה, שלום ת"א, השופט גיא הימן):

העובדות: בקשת להמצאה מחוץ למדינה, מכוח תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. התובעים, אב ובנו, טענו כי פורסמו ברשת פרסומים כוזבים ופוגעניים עליהם, במטרה לסחוט מהם תשלום כופר עבור הסרתם. התובעים טענו כי הפרסומים ממשיכים להופיע כיום, בכל עת ששמם מוקלד במנוע החיפוש שמפעילה הנתבעת 1. הנתבעים 3-5 הם בעלי האתר בו פורסמו הדברים נגד התובעים (פלטפורמה לפרסום תלונות ללא צורך בהזדהות). התובעים עתרו לצו המורה על הסרת הפרסומים וכן לסעד כספי עבור הפגיעה בשמם הטוב.

נפסק: על בקשה להיתר המצאה לבסס 3 אדנים מצטברים: קיומה של עילת-המצאה לפי אחת מעילות התקנה; קיומה של עילת תביעה - שאלה רצינית שיש לברר; והוכחת נאותות הפורום בישראל. החלופה המתאימה היא תקנה 500(10), במסגרתה יש לבחון האם נתבעים 3-5 הם בעלי דין דרושים ונכונים בתובענה. המבקשים עברו את המשוכה של עילת ההמצאה - לא נפל פגם פרוצדורלי בהגשת התביעה נגד הנתבעת 1 וניתן לקבוע כי התובענה אינה משוללת יסוד. בנוסף, לו מדינת ישראל היתה מקום פועלם של הנתבעים 3-5, לא היה מתעורר ספק באשר לנחיצותם בדיון בתובענה. אף נקבע כי מדובר בשאלה המצריכה בירור.

פורום נאות - נדמה כי האינטראקציה בין התובעים לנתבעים 3-5 היתה מינורית, וקשה ללמוד ממנה על מירב הזיקות לסכסוך. התובעים לא טענו לקשר כלשהו בין נתבעים אלה לבין מדינת ישראל. העניין יוכרע לפי מכלול הנסיבות. הנתבעים פועלים ברחבי העולם והפרסומים הם בשפה האנגלית. לא ניתן לקבוע כי הפורום הישראלי הוא הפורום בעל מירב הזיקות לסכסוך. אין זיקה של הנתבעים דווקא לישראל. הם לא כיוונו לפעול בישראל או לקיים זיקה כלשהי אליה. ניהול ההליך בישראל יהיה כרוך בקשיים לא מעטים ובהשקעה חריגה של משאבים. התובעים לא הציגו נימוק משכנע שציפיית הצדדים היא התדיינות בישראל.

אין טעם מיוחד המצדיק את בירור התובענה בגבולות מדינת ישראל, בין היתר משום שמירב הזיקות אינן לישראל. הבקשה להיתר המצאה נדחית.