הפרסום הויראלי של הנתבע בקבוצת ה-WhatsApp מהווה לשון הרע (פסק-דין, שלום הרצליה, השופט גלעד הס):
העובדות: תביעה בעילות של לשון הרע ופגיעה בפרטיות. התובע הוא רב קהילה ודרשן מוכר בציבור החרדי, והתובעת היא רעייתו. הנתבע היה חבר בקהילת התובע ובזמנים הרלבנטיים עזב את הקהילה. הנתבע פרסם בקבוצת WhatsApp בשם "כח להשמיע את האמת" הקלטות בקולו בגנות התובעים. פרסומים דומים העלה ל-YouTube וכן הנתבע התכתב ושוחח עם מכר של התובע. במסגרת הפרסומים כינה הנתבע את התובעים ובני משפחתם בכינויים פוגעניים שונים.
נפסק: אין מחלוקת כי הנתבע הוא זה שפרסם את הפרסומים נשוא התביעה. נטל ההוכחה של ההגנות להן הוא טוען מוטל עליו. הביטויים שפרסם הנתבע כנגד התובעים מהווים לשון הרע באופן מובהק. במסגרת הנורמות החברתיות הידועות והמוכרות בציבור החרדי, הביטויים שהשמיע הנתבע נתפסים באופן מובהק, באזני האדם החרדי הסביר, לא רק כקללה או גידוף, אלא הוצאת שם רע ממש. חלק מהביטויים כלל אינם קללה או גידוף, לא ייחוס התנהגות מינית שאינה מקובלת לתובעים. לפי עדות הנתבע עצמו, הביטויים נאמרו במטרה להשפיל, לבזות ולפגוע בתובע.
בין הצדדים אין מחלוקת על קיומו של יסוד הפרסום. פרסומי התובע הופצו ב-WhatsApp לפחות בקבוצה אחת. יש לקבל את עמדת התובעים כי היקף הפרסום נרחב, שכן משתתפי הקבוצה שיתפו את הפרסומים בקבוצות נוספות ולמעשה מדובר בפרסום "ויראלי". הנתבע לא ביצע את הפרסומים בתום לב ואף מתקיימת החזקה כי הנתבע עשה את הפרסומים שלא בתום לב (סעיף 16(ב) לחוק איסור לשון הרע). מעצם סגנון הפרסומים והיקפם ניתן ללמוד על חוסר תום ליבו של הנתבע. אין מדובר בפרסום זהיר או מתון, אלא בשורת פרסומים בוטים באופן יוצא דופן.
מקרה זה אינו מהווה תביעת השתקה (SLAPP). היא לא הוגשה ב"עילה מפוקפקת כלשהי", אלא מדובר בשורת ביטויים חריפים וקשים שנועדו להשפיל ולבזות את התובע ובת זוגו, כך שאין מדובר בתביעה אסטרטגית. לאור נסיבות המקרה, טיב הפרסומים, חומרתם, הפגיעה שעלולה להיגרם לתובעים ועוד, יפצה הנתבע את כל אחד מהתובעים ב-9,000 ש"ח (סה"כ 18,000 ש"ח).
יש לקבל את טענת התובעת לפגיעה בפרטיותה, וזאת ביחס למידע על צנעת חייה האישיים והתנהגותה ברשות היחיד (סעיפים 2(8)-(11) לחוק הגנת הפרטיות). הפרסומים עוסקים באופן מובהק בחייה האישיים של התובעת והתנהגותה ברשות היחיד. אין מדובר במעשה של מה בכך כטענת הנתבע. הנתבע יפצה את התובעת ב-4,000 ש"ח בגין הפגיעה בפרטיותה. בנוסף, ישלם הנתבע הוצאות בסך 7,000 ש"ח.