מדובר בתביעה של צרכן ישראלי, בקשר להזמנה שבוצעה בישראל, מאתר שיש לו ממשק בשפה העברית (החלטה, מחוזי מרכז-לוד, השופטת מרב בן-ארי):
העובדות: בקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום. המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה, חברה אנגלית המפעילה את האתר Rentalcars.com. האתר מאפשר למשתמשים מרחבי העולם לצפות באפשרויות השכרת רכב במדינות רבות בעולם. האתר נגיש גם בעברית והמשיבה היא למעשה "מתווכת" בין המשתמש לחברת ההשכרה. עניין התובענה במצבים שבם הרכבים שהזמינו לקוחות המשיבה לא סופקו בשל איחור באיסופם.
נפסק: כדי לעמוד בתנאים למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, על מבקש ההיתר להוכיח כי התובענה עומדת בדרישות של אחת מתקנות המשנה של תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי; כי למבקש עילת תביעה רצינית; וכי ביהמ"ש הישראלי הוא הפורום הנאות לדון בתובענה. התביעה עוסקת בחוזה שנכרת בין המבקש ולבין המשיבה ביחס לאופן הזמנת הרכב מחברת ההשכרה ובתנאיו. מתקיימים תנאי תקנה 500(4)(א). ההצעה נשלחה ממחשב בארץ והקיבול נעשה באמצעות משלוח השובר והאישור בדוא"ל, למחשב המבקש המצוי בארץ. מכאן, שהחוזה השתכלל בארץ.
המבקש אף הוכיח קיומה של תביעה ראויה לטיעון לפי תקנה 500(7) - התובענה מבוססת על מעשה או מחדל בתחום המדינה. המשיבה התעלמה מטענותיה מכך שהחוזה בין הצדדים נכרת בישראל ואם תצורף לכך טענת המבקש לחוסר תום לב במו"מ, מתקיימת העילה לפי סעיף זה. כיום התבססה בפסיקה הגישה לפיה פרסום באתר אינטרנט הפונה לקהל הישראלי הוא בגדר "מעשה או מחדל" שבוצע בתחומי המדינה [עניין Hotels.com - ע"ר 18663-07-17; עניין Booking - ע"ר 9006-03-17; עניין Linkedin - ת"צ 10822-02-15; עניין Ciappa - ע"ר 58121-06-14; לעומת עניין פרמייר - ת"א 30008-10-13].
המשיבה טענה כי הדין הישראלי לא חל והפנתה לתנאי השימוש הקובעים תניית ברירת דין (הדין האנגלי). המבקש טען כי הנטל להוכיח את התנאי חל על המשיבה וכי לא נדרש לאשר את התנאים הכלליים בהליך ההזמנה. המבקש עמד בנטל הקל המוטל עליו בשלב זה. אמנם, בפסיקה נקבע כי תנית ברירת דין אינה בהכרח תניה מקפחת [עניין Facebook - רע"א 5860/16], אולם אין זו השאלה בשלב זה, שכן קיימת מחלוקת האם התנאי מהווה חלק מההסכם בין הצדדים. לצורך מתן היתר ההמצאה אין מקום לשאלת הדין הזר לפרטיה. המבקש עמד בנטל להוכיח שטענותיו עומדות ברמה הלכאורית לאישור תובענה ייצוגית, היינו כי אין מדובר בטענות סרק.
המגמה השלטת בפסיקה כיום היא לצמצם את קשת המקרים בהם ביהמ"ש ייעתר לטענה של פורום לא נאות. יישום מבחן מירב הזיקות פועל לטובת המבקש. זו תביעה של צרכן ישראלי, בקשר להזמנה שבוצעה בישראל, מאתר שיש לו ממשק בשפה העברית. אף ההסכם לכאורה נכרת בישראל. מנגד, אין משמעות ממשית לשאלה היכן אמור היה הרכב להתקבל. כבר נקבע כי חברה בינלאומית הפועלת במדינות שונות לוקחת את הסיכון כי תיתבע במדינות בהן היא פועלת. לבסוף, גם מבחינת השיקולים הציבוריים, שעה שמדובר באתר הפונה לצרכן הישראלי, קיים אינטרס לפורום הישראלי לדון בתובענה. הבקשה נדחתה. המשיבה תישא בהוצאות הבקשה בסך 10,000 ש"ח.