יש לראות בפרסום באינטרנט כ"מעשה" בהיותו פרסום המכוון לכל מקום בו ניתן לראותו (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת עינת רביד):

העובדות: ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א (השופט שילה) מיום 16.5.2018 [ת"צ 8295-10-17], שדחה את בקשת המערערת לביטול היתר המצאה, כאשר נקבע כי קיימת עילת המצאה לפי תקנה 500(7) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. 

המשיב הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשת - חברה הולנדית המפעילה שירות אינטרנטי שמציע למקומות אירוח ברחבי העולם לפרסם עצמם ולמכור שירותים. המשיב טען כי המבקשת אינה מיידעת את המשתמשים על "עמלת מטבע חוץ" שהיא גובה, אלא רק לאחר ביצוע ההזמנה, בניגוד לחוק הגנת הצרכן. בית המשפט נעתר לבקשת המשיב למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום, במעמד צד אחד. בקשת המערערת לביטול ההמצאה נדחתה כאמור.

נפסק: הערעור נדחה. למשיב אושר היתר ההמצאה על-בסיס תקנה 500(7), הקובעת כי יינתן היתר המצאה עת התובענה מבוססת על מעשה או מחדל בתחום המדינה. יש לדחות את טענת בוקינג כי יש לבחון היכן בוצע הפרסום ולא היכן נמצא הצרכן הצופה בפרסום. יש לאמץ את מסקנת השופט שילה כי פרסום באינטרנט, בהיותו חשוף לכל, הוא "מעשה" כנדרש בתקנה, שהתבצע "בכל מקום". גישה זו חלה גם בנוגע לסמכות בינלאומית. במציאות הגלובלית ולאור התמורות הטכנולוגיות שחלו, אין לצמצם את ה"מעשה" למקום מושבו של המפר ויש מקום לתחולת תקנה 500(7).

נראה כי יש לראות בפרסום באינטרנט כ"מעשה" בהיותו פרסום המכוון לכל מקום בו ניתן לראותו, על "הדבש", שיש בכך למפרסם והמשווק, דהיינו הגדלה משמעותית של מספר הלקוחות בתפוצה גלובלית המגדילה לאין ערוך את חשיפת המפרסם לקהלים עצומים, שלא ניתן היה להגיע אליהם בדרכים אחרות, ועל "העוקץ", שיש בכך, דהיינו שהמפרסם-המשווק יידרש לתת מענה לתביעות גם מחוץ לגבולות מושבו. הפרשנות לעניין פרסום במרשתת כ"מעשה", שהנחתה את בתי המשפט בשנים האחרונות, עולה בקנה אחד עם רוח התיקון שבוצע לאחרונה בתקנות סדר הדין האזרחי.

אשר לפרסום שמבצעת בוקינג במרשתת בישראל - נראה שאתר שיווק, שאינו מעוניין בקהל יעד מסוים, יכול למנוע את כניסת קהל היעד לאתר או לאפליקציה (דוגמת "ספוטיפיי", עד שנפתח לשימוש בישראל). בוקינג אינה אפליקציה מחו"ל, שלקוח ישראלי הזדמן אליה באופן מקרי. מדובר ביישומון המותאם באופן אישי לתושבי ישראל ושנראה שבוקינג מייעדת אותו לקהל ישראלי. האפליקציה בעברית, החיובים המוצעים הם בשקלים, ובוקינג התאימה את האפליקציה כך שתתאים ללקוח הישראלי ובכך ניתן לראותה כמי ש"הגיעה" לישראל לצורך ביצוע "מעשה" הפרסום. בנוסף, אין המדובר בהתקשרות חד פעמית של חברה מחו"ל עם צרכן ישראלי, אלא חברה עם נפח פעילות משמעותי ובינלאומי, לרבות מול צרכנים ישראלים רבים.