שימוש המשיב בשמו בפייסבוק ובאינסטגרם מפר את הוראות הסכם הפשרה בין בני הדודים (החלטה, מחוזי ת"א, השופטת נועה גרוסמן):

העובדות: המבקש טען כי המשיב מפר את פסק-הדין שניתן בהסכמת הצדדים, באופן המצדיק את חיובו בקנס לפי הוראות סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט. עניין ההליך בין הצדדים, קרובי משפחה, במחלוקת באשר לשימוש בשם "חיים קרנדג'י" בתחום הרהיטים. הצדדים הגיעו להסכמות באשר לשימוש בשם, שהמבקש טוען כי המשיב מפר.

נפסק: המבקש והמשיב נושאים שמות זהים כמעט, שכן מדובר בבני דודים הנקראים ע"ש הסבא המשותף. הסכסוך המקורי כבר הוכרע והצדדים הגיעו להסכם. נקודת המוצא היתה כי אכן עשויה להיגרם טעות עקב השמות הדומים עד זהים. אומנם, המשיב נולד תחת השם חיים קרנדג'י, אך כיוון שבן דודו המבקש גיבש לשם זה משמעות מסחרית שאף נרשמה כסימן מסחר, יש להקנות לו עדיפות מקצועית.

המגמה היתה להגן על זכויות המבקש, על-מנת שלא תיווצר גניבת עין של ציבור הלקוחות לטעות כי המשיב משווק מוצרים של המבקש. כפועל יוצא, נאסר על המשיב לעשות שימוש בשם חיים קרנדג'י או חיים קרנדזי בכל הפן העסקי של התנהלותו, אך נקבע כי אין מניעה כי יעשה שימוש בשמו בענייניו הפרטיים. הסכמה זו יצאה מנקודת מוצא שלא תהיה זליגה וערבוב בין הפן הפרטי של התנהלותו לבין הפן העסקי.

לפי סעיף 6 לפקודה, רשאי ביהמ"ש להשית קנס או מאסר במידה ופסק-דינו לא קוים. מדובר בהליך הצופה פני עתיד. המשיב לא הקפיד בדווקנות על ההפרדה בין השימוש בשם לצורך חייו העסקיים / פרטיים. המשיב השתמש בשם חיים קרנדזי בדף הפייסבוק שלו, אליו הוא מעלה תמונות של רהיטים מעוצבים. מאחר שאין למשיב דף פייסבוק עסקי, העלאת התמונות לדף הפרטי עשויה ליצור בלבול אצל לקוחות. הוא הדין באשר לחשבון האינסטגרם של המשיב. פרסומים אלה אינם עולים בקנה אחד עם הוראות הסכם הפשרה.

המשיב מנצל באופן בלתי ראוי את הוראות הסכם הפשרה המתירות לו לעשות שימוש בשמו לצרכים פרטיים, בכך שהוא מערבב, בין בעצימת עין ובין במעשה מכוון, בין פלטפורמות פרטיות שלו באינסטגרם ובפייסבוק לבין פלטפורמות עסקיות. על המשיב לחדול מכך לאלתר.