הפרת זכויות יוצרים בתוכנה לביצוע פעולות קופה (פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופט צבי ויצמן):

העובדות: עניין התביעה בטענה להפרת זכויות יוצרים והפרת הסכמות חוזיות על-ידי הנתבעות, בשל שימוש שעשו הנתבעות בתוכנת קופה שיוצרה, פותחה ושווקה על-ידי התובעות.

נפסק: הוכח מעבר לכל ספק, הן מתוך לשון הסכם שיתוף הפעולה בין הצדדים והן מתוך הנסיבות האופפות את עריכתו, כי כוונת הצדדים היתה ליצור שיתוף פעולה לעניין שיווק תוכנת הקופה, אך ורק לעסקים קמעונאיים בתחום הדלק והאנרגיה.  תוכנת הקופה, שפותחה ויוצרה על-ידי התובעת, מוגנת בזכויות יוצרים מכוח חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007.

הנתבעות הודו כי שיווקו את התוכנה לשבעה גופים, מהם 3 שאינם נמנים על קמעונאי הדלק והאנרגיה. הואיל ונקבע כי ההרשאה שניתנה לנתבעות לפי הסכם שיתוף הפעולה הוגבלה לקמעוני הדלק והאנרגיה בלבד, הרי שהפצת התוכנה לאותם שלושה גופים נוספים נעשתה שלא כדין ותוך הפרת זכויות היוצרים של התובעת בתוכנת הקופה. לא הוכחה הפרת זכויות יוצרים אצל גורמים נוספים. 

אמנם עסקינן בהפרת זכויות בתוכנה אחת, אולם אין מדובר במסכת אחת של הפרות, אלא במספר הפרות הנוגעות לשיווק התוכנה והפרת זכויות היוצרים בה בשלוש הזדמנויות שונות, לגבי שלושה גופים עסקיים שונים. יש לראות בכך כשלוש הפרות שונות, במיוחד כאשר לכל אחד מהלקוחות נעשתה התאמה של התוכנה לצרכיו. יש לפסוק פיצוי עבור כל אחת משלוש ההפרות. הפיצוי עבור כל הפרה הועמד על סך של 30,000 ש"ח וסה"כ 90,000 ש"ח. בנוסף, יפצו הנתבעות את התובעת בפיצוי בגין עשיית עושר ולא במשפט, עבור שיווק התוכנה בניגוד להסכם שיתוף הפעולה, תוך הפקת רווחים כספיים.