העובדה שהנתבע בחר להשתמש במונח "ציצי" אינה גוררת את המסקנה שאין זו ביקורת (פסק-דין, שלום נתניה, השופטת סמדר קולנדר-אברמוביץ):
העובדות: תביעת לשון הרע בעניין פרסום שביצע הנתבע בפייסבוק. התובעת התמודדה בסיעת "נתניה שלי" למועצת העיר. הנתבע הגיב לפוסט בו פורסמו תמונות של התובעת ממשכן הכנסת, תוך שהוא מתייחס להיות התובעת אישה ואף לגודל החזה שלה. התובעת טענה כי התגובה פגעה בה וכי היא מהווה לשון הרע. התובעת טענה עוד כי אינה מכירה את הנתבע, כי תגובתו נחשפה לכמות גדולה של גולשים, וכי היא הוא סירב להסיר את הפרסום. הנתבע טען, בין היתר, כי אין לשון הרע בתגובתו וכי הזכות לחופש הביטוי מוגברת כשמדובר באנשי ציבור.
נפסק: אין מחלוקת שהתובעת התמודדה במסגרת סיעה למועצת העיר נתניה ושמכוח זה יש מקום לבקרה. השאלה העומדת לדיון היא האם התגובה שפרסם הנתבע היא בגדר ביקורת לגיטימית או לשון הרע.
האם דברי הנתבע כי "ציצי כן מוכר" וכן התייחסות למראה החיצוני מהווים מבחינת האדם הסביר משום השפלת אותו אדם? ביהמ"ש אינו סבור כך. מדובר באדם המתמודד לתפקיד ציבורי, ועל כן יכולה לעלות ביקורת וטענה כי מראהו החיצוני של אותו מועמד או נתונים גופניים אחרים שלו הם אלה שהביאוהו להתמודדות על המשרה ואם שיביאו לבחירתו לאותו התפקיד.
התובעת ביקשה להתמודד לתפקיד ציבורי של נציגת מועצה ולכן עליה ללמוד לקבל ביקורת המופנית אף כלפי מראה החיצוני. העובדה שהנתבע בחר להשתמש במונח "ציצי" אינה גוררת עמה המסקנה שאין זו ביקורת. התרבות המילולית בישראל אינה אידאלית אולם האדם הסביר הקורא את תגובת הנתבע מבין שהוא מייחס לתובעת את הצלחתה בזכות מראה החיצוני והחזה שלה, כאשר הנטל עליה להוכיח שאין הדבר כך. התביעה נדחתה ללא צו להוצאות.