(החלטה, אזורי לעבודה ת"א, השופטת מירב קליימן): דחיית בקשה למתן צו אנטון פילר למחשב, במסגרת סכסוך עבודה.

העובדות: בקשת הנתבעת למתן צו גילוי ועיון במחשב. המשיבים, קופירייטרים במקצועם, תבעו את המבקשת (מפעילת בי"ס למקצועות הפרסום - "הבצפר"), בה שימשו כמרצים. המשיבים טענו כי מערכת היחסים בינם לבין המבקשת היא של יחסי עובד-מעביד. כשהמשיבים סיימו את פעילותם במבקשת, הם הותירו אחריהם במשרד מחשב שהיה בשימושם, בו התבקש העיון, על-מנת להוכיח כי המשיבים פעלו כעצמאיים. המשיבים טענו כי מדובר במחשב פרטי של המשיב 1, המכיל חומרים פרטיים.

נפסק: הטעם לבקשה נעוץ בצורך של המבקשת להוכיח את טענתה כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים. צו לגילוי ועיון בחומרים ממחשב הוא למעשה צו לכינוס נכסים [עניין טריגו - בר"ע 38380-03-17]. הצו ניתן כאמצעי אחרון. זהו כלי דרסטי שאינו ניתן כדבר שבשגרה, בפרט כשמדובר בצו המכוון להוצאת חומרים ממחשב אישי. המחשב הוא הוא מקור כמעט בלתי נדלה מבחינת חשיפת פרטים אישיים [עניין די.אר. יוניק - רע"א 2187/18].

בהקשר משפט העבודה נקבעו בהלכת איסקוב [ע"ע 90/08] הסדרים והנחיות שעל המעסיק לעמוד בהם ככל שהוא מבקש לחדור לסביבת העבודה הווירטואלית של העובד. על המעביד להודיע על כוונתו לעשות כן מראש ובכל מקרה עליו להימנע מלהיכנס למידע אישי של עובדיו ככל והוא נתקל בו במהלך המעקב שלו אחר פעולות העובדים. בצד התנאים המקדמיים לכך שמעסיק יהיה רשאי מלכתחילה להיכנס למרחב העבודה הווירטואלי של עובדו, נקבעו גם התנאים למתן צו לתפיסה ושימוש במידע ממרחב זה.

משעה שנמצא כי המעסיק נחשף למידע פרטי של עובדו, לאחר שעמד בתנאים המקדמיים שיתירו לו לנטר אחר המרחב הווירטואלי של עובדיו מלכתחילה, בחינת הבקשה למתן צו אנטון פילר תהא בהתאם לדין הכללי. עסקינן בתביעה שבבסיסה עומדת מחלוקת בדבר שאלת קיום יחסי עבודה. אין מדובר במידע אליו נחשפה המבקשת במסגרת ניטור עבודת המשיבים, אלא במידע שאל קצהו נחשפה המבקשת כשבין הצדדים לא מתקיימים יחסים כלשהם. לא מדובר במחשב של המבקשת, אלא במחשב של מי מהמשיבים. 

יש לדחות את הבקשה, הן לאור הפעלת מבחן הרלבנטיות והן כיוון שלא הוכחו נסיבות חריגות ויוצאות דופן המאפשרות את החיפוש, הגילוי והעיון המבוקש. חשיפת המידע המבוקש מתוך מחשב המשיבים אף יכולה להביא לפגיעה בפרטיות צדדים שלישיים שאינם צדדים להליך.