הנאשם זוכה מהטרדה מינית מקוונת מחמת הספק (הכרעת-דין, שלום ת"א, השופט עידו דרויאן-גמליאל):
העובדות: נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סחיטה באיומים וכן הטרדה מינית (ריבוי עבירות). בכתב האישום נטען כי באתר האינטרנט "זמני" פורסמה הצעת עבודה "להרביץ מכות לגברים שמוכנים לשלם על זה". הנפגעת יצרה קשר עם המפרסם, ששלח אליה רשימה הכוללת פרטי גברים העשויים להתעניין בשירותים. הנפגעת יצרה קשר עם הנאשם, שפרטיו הופיעו לכאורה באותה רשימה.
בכתב האישום נטען כי במהלך שיחת וידאו בין הנאשם לנפגעת, שכנע הנאשם את הנפגעת להתפשט וצילם אותה ללא ידיעתה והסכמתה. בהמשך, גילה הנאשם את פרטיה האמיתיים של הנפגעת ודרש ממנה כי תקיים עמו יחסי מין, אחרת יפרסם את התיעוד המצוי בידו. הנאשם כפר במיוחס לו וטען כי האירועים נשוא כתב האישום בוצעו על-ידי אחר שהתחזה לו.
נפסק: יש להורות על זיכויו של הנאשם מחמת הספק. מחד גיסא, מסכת תביעה מורכבת וחד-משמעית לכאורה מצביעה על הנאשם כעל מבצע העבירות, כשהנאשם עצמו אינו מהימן (בלשון המעטה) וכשהשערות ותירוצים לא התגבשו לכלל מסכת הגנה שבכוחה להתחרות בזו של התביעה. מאידך גיסא, קיימים שני אירועים שלא ניתן ליישב אותם עם התזה של התביעה והם אינם נותנים לדעת מנוחה או הנחה. קיים ספק סביר ומשמעותי הנוגע לשני המקרים שהובאו במסכת הראיות. המשמעות האפשרית משני מקרים אלה היא כי לא רק הנאשם השתמש באמצעי התקשורת הקושרים אותו למעשי העבירה.