(פסק-דין, תביעות קטנות ראשל"צ, הרשמת ליאת ירון): גם ברכת חג שמח תיחשב לעיתים כ"דבר פרסומת".

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שיגרה אליו ארבע הודעות דוא"ל פרסומיות, ללא הסכמתו, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע מסר את פרטיו לנתבעת בעת שהזמין אירוח ללילה בוילת האירוח שבבעלות הנתבעת. הנתבעת טענה, בין היתר, כי תוכן ההודעות אינו שיווקי וכי הן נשלחו כדי להוקיר תודה לאורחי הוילה.

נפסק: אין חולק כי אחת מההודעות היא הודעה פרסומית. באשר לשלוש ההודעות האחרות, הגם שעיקרן הוא איחולי חג שמח, הרי שאף הן מהוות "דבר פרסומת" [עניין פסגות - רע"א 4806/17]. הגם שלא כל הודעה הנושאת ברכת חג שמח היא בבחינת "דבר פרסומת", הרי שבמקרה זה מטרת ההודעות היתה למשוך את ציבור הנופשים להתקשר עם הנתבעת. אין בעובדה כי ההודעות נשאו תוכן של ברכת חג כדי לשלול את אופיין כ"דבר פרסומת". אין מחלוקת כי התובע לא נתן את הסכמתו למשלוח דברי פרסומת על-ידי הנתבעת.

הנתבעת לא סתרה את החזקה לפיה ההודעות נשלחו לתובע בידיעתה. ההודעות נשלחו מכתובתה של הנתבעת. יש לדחות את טענת הנתבעת כי הודעות ההסרה לא נתקבלו אצלה. התובע אינו זקוק לעידוד ביהמ"ש לשם מימוש זכויותיו, שכן הוא הגיש מספר רב של תביעות ספאם. יש להעמיד את שיעור הפיצוי על שיעור מופחת. אין לאפשר להפוך את החוק לקרדום לחפור בו. הפיצוי עבור ההודעה הראשונה הוא 50 ש"ח והפיצוי עבור ההודעות האחרות הוא 100 ש"ח. סה"כ תפצה הנתבעת את התובע ב-350 ש"ח, בתוספת אגרה והוצאות בסך 150 ש"ח.