תא"מ 54202-03-16 אוחיון ואח' נ' יורם לימודים בע"מ

אולי יעניין אותך גם

(פסק-דין, שלום י-ם, הרשם ניר נחשון): הנתבעת מנהלת עסק פרטי והיא זכאית להתנות את הרישום לאתר בהסכמת הלקוח מראש לקבלת פרסומים.

העובדות: התובעים טענו כי הנתבעת שלחה אליהם דברי פרסומת במסרונים, ללא הסכמתם, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובעים סבורים כי התניית ההרשמה לאתר הנתבעת בהסכמה לקבל דיוור פרסומי היא הסכמה כפויה, שאינה מהווה הסכמה מפורשת לפי הדין. התובעים הצביעו בנוסף על ליקויים נוספים בהודעות הנתבעת. הנתבעת, המפעילה אתר המסייע במציאת מקום לימודים, הכחישה את טענות התובעים.

נפסק: דין התביעה להתקבל באופן חלקי. תביעת חלק מהתובעים נמחקה בהיעדר התייצבות. אין חולק כי התובעים נרשמו לאתר הנתבעת וביקשו לקבל ממנה שירותים. במסגרת זו מסרו את פרטי ההתקשרות עמם. במקרה כזה הנטל להוכחת אי הסכמה לקבלת דיוור פרסומי רובץ לפתח התובעים ונטל זה לא הורם [עניין קסטרו - ע"א 2526-12-17]. התובעים לא הבציעו על כל מקור נורמטיבי לטענתם כי קיים פגם בהתניית חלק מהשירותים ברישום הכולל הסכמה לדיוור פרסומי. הנתבעת מנהלת עסק פרטי והיא זכאית להתנות את הסכמת הלקוח מראש לקבלת דואר פרסומי. לא הוכחה טענת האילוץ. 

הצדדים נחלקו בשאלה האם ההודעות שעניינן הצעות עבודה ולימודים מהוות "דבר פרסומת". הצעות הלימודים מהוות "דבר פרסומת", אך יש לראות בהודעות אלה כנופלות לחריג הקבוע בסעיף 30א(ג) לחוק. ההודעות שעניינן הצעות עבודה אף הן מהוות "דבר פרסומת". יש לפרש את המילים "מטרתו לעודד הוצאת כספים" באופן רחב והדברים אינם מתייחסים דווקא להוצאת כספים על-ידי הנמען. שיגור ההודעות נועד למטרת רווח של הנתבעת. גם הודעות אלה חוסות תחת החריג בסעיף 30א(ג).

בתוכן חלק מההודעות נמצאו ליקויים בדרכי ההסרה (כללו לינק תחת האפשרות להסרה באותו האופן), לא צוין בהן במפורש כי מדובר בדבר פרסומת, ורובן ככולן אינן נושאות את שם המפרסם. לכל אחד מהתובעים נפסק פיצוי לפי המפתח הבא - בגין אי ציון שם המפרסם - 150 ש"ח להודעה; בגין אי ציון העובדה כי מדובר בדבר פרסומת - 150 ש"ח להודעה; בגין ליקוי בדרך ההסרה - 250 ש"ח להודעה. כן נפסקו הוצאות משפט בסך 500 ש"ח לכל אחד מהתובעים וכן אגרת בית משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,500 ש"ח.