(החלטה, מחוזי ת"א, השופט נפתלי שילה): מאחר ש-Amazon כלל אינו מכוון לציבור הישראלי, לא סביר כי למפעילת האתר היתה ציפייה תצטרך להתדיין בישראל.

העובדות: האם יש לבטל את היתר ההמצאה מחוץ לתחום שניתן למשיבות לצורך המצאת תביעתן נגד המבקשות? התובעות הן חברות ישראליות העוסקות בפיתוח, ייצור ומכירה של מוצרי צריכה. לטענתן, הנתבעות, מפעילות האתר Amazon, מוכרות בעצמן ואף מעודדות צדדים שלישיים למכור באתר מוצרים מזוייפים שלתובעות זכויות קנייניות בהם. ביהמ"ש נעתר לבקשת התובעות למתן היתר להמצאת התביעה אל מחוץ לתחום. המבקשות ביקשו לבטל את היתר ההמצאה.

נפסק: אין צורך כי הבקשה לביטול ההיתר תיתמך בתצהיר, שכן הנטל להוכיח את העמידה במבחנים לצורך מתן היתר המצאה מוטל על התובעים [עניין פרמייר - ת"א 30008-10-13]. מדובר בתביעה הראויה לדיון ולא בתביעת סרק. לכאורה, נמכרים באמצעות אתר המבקשות מוצרים המהווים זיוף של מוצרי המשיבות.

עילת המצאה לפי תקנה 500(7) - תובענה המבוססת על מעשה או מחדל בתחום המדינה. הפסיקה פירשה את המונחים "מעשה" או "מחדל" כך שאין די בקרות הנזק בישראל, אלא נדרש כי המעשה או המחדל עצמו נעשה או קרה בישראל [עניין בוקינג - ת"צ 23241-09-16; עניין הוטלס - ת"צ 18663-07-17]. מקרה זה שונה מההחלטות שנדונו בעניין בוקינג והוטלס, שם הנתבעות הפעילו אתר בעברית שיועד לציבור הישראלי. האתר במקרה זה מיועד לכלל הצרכנים בעולם ולא דווקא לצרכן הישראלי, לכן לא ניתן לומר כי המעשה או המחדל נעשה בישראל. אין לפרסום שום זיקה לישראל. לא קיימת עילה לפי סעיף זה. עילת המצאה לפי תקנה 500(6) - לא קיימת עילה אף לפי תקנה זו, שכן לא ניתן לומר כי המעשה שנעשה או עומד להיעשות הוא בישראל.

האם ישראל היא הפורום הנאות לדון בתביעה? מירב הזיקות במקרה זה מטות את הכף לטובת הפורום האמריקאי. אין למבקשות כל זיקה מהותית לישראל. מאחר שהאתר כלל אינו מכוון לציבור הישראלי, לא סביר כי ל-Amazon היתה ציפייה כי אם יצרן ישראלי ייפגע עקב פגיעה בקניינו, היא תצטרך להתדיין בישראל. הדבר נכון שבעתיים שעה שמדובר בתביעה בגין הפרת זכויות קניין רוחני, שהן זכויות טריטוריאליות. הבקשה התקבלה.