(החלטה, שלום ת"א, השופט איתי הרמלין, 5.8.2018): הסמכות העניינית לדון בבקשה לעיין מחדש בהחלטה להאריך את תפיסתם של מחשבים.

העובדות: בקשה לעיון מחדש בהחלטה להארכת תפיסתם של מחשבים. בכתובתו של המבקש, עו"ד במקצועו, נערך חיפוש לפי צו ונתפסו חפצים רבים, לרבות מחשבים. מספר חודשים לאחר מכן הוגש נגד המבקש כתב אישום, המייחס לו פרסום בצוותא של תכנים שונים ברשת. המבקש העלה טענות שונות וביניהן כי המחשב שנתפס הוא מחשב מוסדי וכי תפיסתו היתה בלתי חוקית. המשיבה טענה, בין היתר, כי יש לדחות את הבקשה על הסף, שכן הסמכות העניינית לדון בה מוקנית לביהמ"ש המחוזי.

נפסק: אכן, הסמכות העניינית לדון בבקשה נתונה לבית המשפט המחוזי. מעבר לקיומן של החלטות מנחות של בתי המשפט המחוזיים בעניין זה, הרי שעיון בסעיפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], התשכ"ט-1969, מעלה כי אמנם לאחר הגשת כתב האישום עובר הטיפול בתפוסים מבית משפט השלום לבית המשפט שבו נידון התיק העיקרי. 

מקובלת עמדת המבקש לפיה ניתן לעיין מחדש בהחלטות על תפיסת חפצים, אולם אין מקום שעיון מחדש כזה יתקיים בבית המשפט השלום, שעה שבית המשפט המחוזי דן במשפט עצמו והחפצים שבתפיסתם מתבקש בית המשפט לעיין מחדש עתידים להיות מוגשים כראיות באותו משפט. הבקשה נדחתה.