(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופטת נאוה ברוורמן, 29.7.2018): מסרונים ששלח עו"ד לתשלום חוב לחברת הוט מהווים "דבר פרסומת".

העובדות: תביעה מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע חייב כספים לחברת הוט. הנתבע הוא עו"ד המייצג את החברה. התובע טען כי הנתבע שלח לו עשרות מסרונים מטרידים במטרה שיסדיר את חובו להוט.

נפסק: השאלה היא האם המסרונים ששלח הנתבע לתובע מהווים "דבר פרסומת". האם מטרת החוק מתייחסת גם למקרה בו עו"ד שולח הודעה לחייב, על-מנת שהאחרון יסדיר את חובו? יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו ולפי נסיבותיו. במקרה זה התשובה חיובית. התובע שם את יהבו לפסיקה בעניין עובדיה [ת"א 53356-05-11], בה נקבע כי יש להרחיב את הגדרת המונח "דבר פרסומת" ולהחיל אותה על מסרון המעודד את הנמען להוציא כספים לכל מטרה שהיא, לרבות תשלום לצורך פירעון חוב.

יש לאמץ את הפסיקה בעניין עובדיה במקרה זה. מעיון בהודעות עולה כי אין מדובר בפנייה אישית לחייב על-מנת שיסדיר את החוב [עניין זיגדון - ת"ק 54404-08-10], אלא בפנייה כללית. תוכן ההודעה מדבר בעד עצמו. ההודעות נשלחו ממשרד הנתבע לקבוצה גדולה של חייבים, ללא פנייה אישית לנמען. ההודעות נועדו לעודד את התובע "להוצאת כספים בדרך אחרת". אין ספק כי ההודעות עשויות "לקדם את מטרותיו של הנתבע", מאחר שגביית חובות היא בגדר עיסוקו כעו"ד, בין היתר מטעם הוט. ככל שהיתה נשלחה הודעה אחת, אישית, ייתכן שהתוצאה היתה אחרת. התובע הוכיח שלוש הודעות שנשלחו אליו. הנתבע יפצה את התובע ב-700 ש"ח עבור כל הודעה וסה"כ 2,100 ש"ח והוצאות בסך 400 ש"ח.