(פסק-דין, שלום הרצליה, השופט גלעד הס): סרטים פורנוגרפיים אינם חוקיים ולכן הפרת זכויות יוצרים בהם אינם מזכה את בעלי הזכויות בסעד.

העובדות: התובעת היא חברה העוסקת בשיווק מוצרי סקס ובהפקת סרטים פורנוגרפיים, שהיא בעלת הזכויות בהם לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. הנתבע הוא מפעיל האתר SexBlue.co.il. התובעת טענה כי הנתבע השתמש ללא היתר בסרטים פורנוגרפיים שהפיקה, שכן אתר הנתבע כלל קישורים ל-15 סרטים שהיא בעלת הזכויות בהם. הנתבע לא הכחיש את קיום הקישורים, אך טען כי אין מדובר בשימוש מפר. 

בית המשפט העלה סוגיה מקדמית, והיא האם סרטים פורנוגרפיים ראויים להגנת זכויות יוצרים, לאור האיסור שחל לכאורה על הפצתם בחוק העונשין ומכוח תקנת הציבור?

נפסק: המחלוקת נוגעת לשאלת זכות היוצרים ביצירה פורנוגרפית ולא בשאלת שידורה או פרסומה של יצירה זו. פסק-הדין אינו קובע דבר לגבי הזכות לשדר או לצרוך פורנוגרפיה. הסרטים נשוא ההליך הם סרטים פורנוגרפיים בוטים, ולא סרטים ארוטיים או אמנותיים. סרטים פורנוגרפיים מהווים יצירה דרמטית (הכוללת יצירה קולנועית) בהתאם לסעיף 4(א)(1) לחוק. אין מחלוקת כי מדובר ביצירה קולנועית מקורית של התובעת ולכן יש בה זכויות יוצרים [עניין הרפז - ת"א 1932-07].

השאלה היא האם זכות היוצרים בסרט פורנוגרפי ראויה להגנת ביהמ"ש. כאמור, קיימת זכות יוצרים ביצירה ואין מחלוקת כי הנתבע עשה שימוש ביצירה ללא הרשאת התובעת ואין מדובר בשימוש מותר. האם למרות שהנתבע ביצע הפרה של זכות יוצרים ניתן לשלול מהנתבעת את הסעדים שמקנה לה החוק? החוק אינו כולל אמירה מפורשת השוללת את הגנתו מיצירה בלתי חוקית או מיצירה הנוגדת את תקנת הציבור.

אם ייקבע כי היצירה בלתי חוקית, או כזו הפוגעת בתקנת הציבור, בית המשפט יהיה רשאי לשלול את הגנת חוק זכויות היוצרים מיצירה כאמור, לאחר שיערוך את האיזונים הדרושים. חוק העונשין אוסר הכנת, יצירת והפצת תועבה. לפיכך, ככל והסרטים נשוא התביעה נכללים בהגדר "תועבה", הרי שיצירתם, הפקתם והפצתם הם בלתי חוקיים בישראל וככאלה ניתן לשלול מהם את הגנת חוק זכות יוצרים.

יצירת הסרטים נשוא התביעה, כמו גם הפצתם, היא בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין ולכן אינה חוקית ולכן אינה ראויה להגנת חוק זכות יוצרים. האיסור הקיים על הפצת חומר תועבה שריר וקיים ואין מקום לפרשו כאות מתה. יש לפרשו באופן הכולל גם יצירה פורנוגרפית שאינה פדופילית. הסרטים נכללים בהגדרת המונח "תועבה". העדר האכיפה אינה מאיינת את לשון החוק. ניתן היה לשלול את הגנת חוק זכות יוצרים גם מכוח היות הסרטים סותרים את תקנת הציבור.

סיכום: הסרטים הפורנגרפיים נשוא התביעה הם יצירות שהן מושא לזכות יוצרים. עם זאת, הפרת זכות היוצרים בסרטים אינה מקנה סעד לבעלי הזכות משום שהכנת והפצת הסרטים היא בלתי חוקית או סותרת את תקנת הציבור. התביעה נדחתה. אין צו להוצאות.