(פסק-דין, ביהמ"ש העליון, השופטת יעל וילנר): אין לעכב דיון בחסימת אתר רק מפני שבמקביל מתנהלת חקירה פלילית נגד בעליו.

העובדות: בית המשפט המחוזי השהה לשישה חודשים דיון בחסימת אתר מכוח חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז-2017, מהסיבה שהמדינה חוקרת את מפעיל האתר בפלילים ומסרבת למסור לידיו חומרים שנתפסו הדרושים לו לטענתו להתגוננות מפני בקשת החסימה [בצ"א 24237-06-18].

נפסק: החוק  נועד למתן פתרון אד-הוק ומיידי, ועל כן הדיון בבקשה למתן צו מכוחו, כמו גם מתן החלטה בבקשה, צריכים להיעשות בסמוך לאחר הגשת הבקשה. דחיית הדיון לתקופה ארוכה תוביל במרבית המקרים לסיכול תכליתו ומטרותיו העיקריות של החוק.

ההליך שנקבע בחוק החסימה לא נועד להשלים את ההליך הפלילי, הוא אינו תלוי בו והוא אף שונה ממנו באופן מהותי: החוק אינו מגביל את מתן הצווים מכוחו כלפי אדם שבעניינו מתנהלת חקירה פלילית, ואינו קובע כי הצו יינתן רק לאחר מיצוי החקירה וקבלת החלטה בעניינו במסגרת ההליך הפלילי.

קביעה לפיה דיון בבקשה למתן צו מכוח החוק יושהה עד לאחר מיצוי החקירה הפלילית, עלול אף להביא לתוצאה אבסורדית בגדרה מצבו של מי שמתנהלת חקירה פלילית בעניינו טוב יותר ממצבו של מי שלא מתנהלת חקירה בעניינו. יתר על כן, השהיית הדיון בבקשה ויצירת התלות בין ההליכים עלולה להוביל למצב בו לאורך חודשים ארוכים (ואף למעלה מזה) ממשיכות להתבצע עבירות באמצעות אתרי אינטרנט, בעוד שהאינטרס הציבורי ממשיך להיפגע כל העת, כל זאת בניגוד לתכלית החוק.

את החשש מפני הפגיעה ביכולתו של המשיב להתגונן בהליכי החסימה שכן המשטרה תפסה ברשותו ראיות והיא מסרבת למסור אותן לידיו בשל החקירה הפלילית ניתן לפתור בדרכים אשר לא יובילו לפגיעה בתכלית החוק וביכולת לממשה. כך למשל, וכפי שהוצע, המשיב יוכל להגיש בקשה לקבלת חומרים מסוימים שנתפסו לצורך התגוננות מפני הבקשה למתן צו הסרה. הדיון בבקשת החסימה הוחזר להכרעת בית המשפט המחוזי בהקדם האפשרי.