(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת שרה דותן): מחלוקת נגד Booking תתברר בישראל.

העובדות: ערעור על החלטת השופטת נ' גרוסמן מיום 11.5.2017 [ת"צ 44244-02-16], לפיה ההחלטה שתינתן בתיק ע"ר 9006-03-13 (עניין חוטה), לצורך היתר המצאה אל מחוץ לתחום, תחול ותחייב גם בתיק זה. המערערת (בוקינג) מפעילה אתר להזמנת שירותי מלונאות. משיבה 2 (פתאל) היא רשת מלונות הפועלת בישראל. המשיב 1 הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד בוקינג ופתאל, בשל פרסום והזמנת מקומות אירוח בישראל ללא אפשרות לקבלת החזר כספי במקרה של ביטול ההזמנה.

המשיב ביקש לקבל היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט. ההחלטה מושא הערעור מתייחסת להליך נוסף בו הוגשה בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד בוקינג, שגם בה התעוררה מחלוקת בשאלת היתר המצאה [ב-9.8.2017 נדחה ערעור בוקינג על ההחלטה למתן היתר - ע"ר 9906-03-13; ב- 2.11.2017 דחה ביהמ"ש העליון בקשת רשות ערעור על פסק-דין זה - רע"א 7820/17]. הצדדים קיבלו את הצעת ביהמ"ש לפי יתקיים דיון לגופו של עניין בשאלה האם התקיימו תנאים למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום לפי תקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי.

נפסק: המחלוקת בין הצדדים הצטמצמה לשאלה בודדת והיא האם תקנה 500(10) מאפשרת את צירופו של נתבע זר, כנתבע דרוש גם ביחס לנתבעים רבים נוספים שלא נתבעו כלל. המערערת טענה כי אינה בעל דין דרוש בתביעה של קבוצה שאינה משתייכת לקבוצת לקוחות פתאל, מאחר שקבוצת הלקוחות שלא ביקשו לרכוש שירות מפתאל, אינם תובעים את פתאל. לפיכך, תביעתם הוגשה נגד בוקינג בלבד, ללא נתבע מקומי. הטענה שובת לב, אך אינה מתיישבת עם ההלכה הפסוקה. מדובר באבחנה מלאכותית שאינה מתיישבת עם הגיונה של תקנה 500(10). העובדה כי מדובר בשתי קבוצות תובעים, המבקשים סעד בגין סדרה של מעשים, אינה מונעת את החלת תקנה 500(10). הערעור נדחה.