(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופט גיא הימן): על בעלי עסקים להתמודד עם אתרי ביקורת כחלק מהסיכון העסקי שהם נוטלים בהפעלת בית עסק.

העובדות: תביעת לשון הרע שעניינה בחוות דעת שלילית שפרסמה הנתבעת באתר "גוגל מפות" על בית העסק של התובע להשכרת צימרים. הנתבעת פרסמה את חוות הדעת קודם ליציאתה לחופשה, בעקבות דברים שהחליפה עם התובע ביחס לאפשרות לבטל את הזמנתה. התובע טען כי הפרסום נועד לבוא עמו חשבון לאור עמדתו השוללת את אפשרות הביטול.

נפסק: התובע משוכנע בצדקתו. הדברים שאמר מבוססים על ניסיונו מהעבר. הם קשורים בקושי ובמאמץ הכרוכים בניהול עסק מסוג זה. אין להקל ראש בתחושות אלה של התובע, אולם אין מקום לקבל את התביעה. החומר שהוצג לביהמ"ש לא הקים בסיס לטענה כי הנתבעת ביקשה לחלץ משהו מהתובע. בסופו של יום לא ביטלה הנתבעת את החופשה. אילו ביקשה הנתבעת לפגוע בתובע היה בכוחה לפרסם חוו"ד נוספת ולתאר בה לא רק את חווית ההזמנה, כי גם את חווית החופשה באור שלילי. הנתבעת לא עשתה כן. חוות דעתה התייחסה לתחושות הנתבעת סביב ההזמנה. אין יסוד למסקנה כי הפרסום נועד למסקנה כלשהי זולת מתן במה לתחשותיה.

חופש הביטוי של האחד עלול להיכרך בפגיעה בעניינו של האחר. ככלל, אין חירות הביטוי של הנתבעת חשובה יותר מקניינו של התובע או מכוחו לעסוק בהשכרת צימרים. האיזון בין השניים מצוי בנקודה שבה מצא המשפט מקום לספק הגנה, לביטוי ולמתבטא כאחד. השמעה, בתום לב, של דעה היא מן הביטויים שהדין מאפשר, אפילו אם הם כרוכים בגריעה משמו הטוב של אדם או בית העסק שלו. הכלל הוא כי בעלי עסקים, כחלק מהסיכונים העסקיים ומהמאמץ הכרוך בהפעלת בית עסק, נדרשים להתמודד עם אתרי ביקורת. לא תמיד פשוט להבחין בין ביקורת של אמת לבין פרסום שכל תכליתו היא גרימה של נזק. 

בעניין זה קיים משקל ממשי לעובדה שהפלטפורמה בה הושמע הביטוי אפשרה, והתובע ניצל בפועל את האפשרות, לפרסם בכתובים את תגובת בית העסק. לתובע עמדה הבמה להשיב לטענות הנתבעת ואותם גולשים שנחשפו לחוות דעתה נחשפו בה במידה לתשובת בית העסק. התביעה נדחית.