(פסק-דין, שלום נתניה, השופט אלי ברנד): עורך הדין הפר זכויות יוצרים שעה שהציג באתר משרדו תמונה שלו יחד עם הזמר משה פרץ, אותו הוא מייצג.

העובדות: הנתבע, עו"ד במקצועו, פרסם באתר האינטרנט שלו עותק של כתבה מהעיתון ישראל היום. הכתבה כללה תמונה של הנתבע עם הזמר משה פרץ, אותו הוא מייצג. התובע, צלם התמונה, טען כי הנתבע הפר את זכויותיו. הצדדים אינם חלוקים על כך כי מדובר ביצירה אמנותית מוגנת לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, וכי הנתבע לא קיבל את אישור התובע לפרסום התמונה. שמו של התובע הופיע בכתבה, כך שלא נפגעה זכותו המוסרית. התמונה הוסרה קודם להגשת התביעה.

נפסק: בהתאם להוראות סעיף 64(1) ו-33(1) לחוק, התובע הוא לכאורה בעל זכות היוצרים בתמונה. הנתבע לא הביא כל מקור בדין לטענתו כי שילוב התמונה בכתבה בעיתון מפקיע את זכות היוצרים של התובע בה. בעל זכות יוצרים יכול להתיר שימוש ספציפי ביצירתו, שאינו מהווה מכירה או העברה של זכות היוצרים ביצירה. 

אין לקבל את טענת הנתבע להגנת מפר תמים (סעיף 58 לחוק). אין ההגנה תואמת את נסיבות המקרה. מדובר ביצירה הנושאת את שמו של התובע, שהיא חדשה ועדכנית. קל וחומר שקיים קושי להלום טענה להגנה מסוג זה, המבוססת על חוסר ידיעה, שעה שמדובר בפרקליט שהיכרות הדין היא נר לרגליו. הנתבע טען כי את האתר ניהל עבורו צד שלישי, שכן הוא אינו מבין בנושא. הנתבע אינו יכול להיבנות מטענה זו. הנתבע לא הבהיר לאשורה את טיב ההתקשרות עם הצד השלישי, אך הפנה לסעיפים 13-15 לפקודת הנזיקין. לפי הוראות סעיפים אלה ועדות הנתבע ביחס למנהלת האתר הנטענת, יהא סוג ההתקשרות ביניהם אשר יהא לפי סעיפים אלה, אחראי הנתבע לפעולותיה מטעמו ואינו יכול להישמע בטענת הגנה כי סמך עליה לעניין חוקיות הפרסום, קל וחומר עת מדובר בעו"ד.

אין לקבל את טענת הנתבע כי התובע מנצל את הוראות החוק לרעה ובחוסר תום לב. הטענה כי קיימים יחסים מיוחדים בין צלמים בכלל לעורכי הדין הפליליים אינה מקימה הגנה כלשהי לעניין השימוש המפר, באשר לא הוכחה העובדה כי יחסים אלה, במידה וקיימים, מקימים זכות לעו"ד לעשות שימוש בצילומים ללא היתר וללא תשלום. לנתבע אין הגנה בעניין עצם השימוש המפר בתמונה שצילם התובע ולפיכך מדובר בהפרת זכות היוצרים החומרית של התובע.

התובע עתר לחיוב הנתבע בפיצוי בסך 15,000 ש"ח. אין להתעלם לעניין הסעד הכספי מהעובדה כי מדובר בתמונה בה מצולם הנתבע עצמו. לאור מכלול השיקולים שמונה סעיף 56 לחוק, גובה הפיצוי שיש להעניק לתובע אינו אמור להיות ברף הגבוה של מדיניות הפיצוי. סכום הפיצוי ההולם הוא 7,000 ש"ח ובנוסף ישא הנתבע באגרת ביהמ"ש ובשכר טרחה בסך 2,000 ש"ח.