(הכרעת-דין, שלום ראשל"צ, השופט עמית מיכלס): האם אדם המוריד תוכן פדופילי באמצעות תוכנת שיתוף קבצים, ומשאיר את התוכן בתיקייה בתוכנת השיתוף, ייחשב כמפרסם של אותו תוכן?
העובדות: נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו שני אישומים: באישום הראשון נטען כי הנאשם החזיק, במספר התקנים, סרטים ותמונות ובהם תוכן פדופילי. באישום השני נטען כי כי הנאשם העביר לאחרים תכנים פדופיליים וזאת באמצעות תוכנת eMule שעל המחשב בביתו.
נפסק: הנאשם הודה בהחזקת תכנים פדופיליים, אך חלק על מספרם של הקבצים וכן הכחיש שהעביר או שהיה מודע להעברת הקבצים ממנו לאחרים.
כמות הקבצים הגדולה שנתפסה במחשבי הנאשם, הודאת הנאשם שהוא צורך תכנים פדופיליים לאורך שנים וההתעסקות ארוכת השנים עם חומרים אלה, העובדה שלדבריו הוא עצמו הוריד את הקבצים למחשבו מבלי שקיבל סיוע מאחרים והעובדה שנחשף לאורך השנים לאלפי קבצים בעלי תכנים פדופיליים, שבכולם מופיעים אותם "שמות קוד" המאפשרים את החיפוש ואת ההגעה אליהם, מקשה עד מאוד לקבל את טענת הנאשם להיעדר מודעות לתוכנם הפדופילי של הקבצים ויש לדחותה.
אשר למספר הקבצים - בנסיבות תיק זה ובשים לב לריבוי הקבצים ולגרסת הנאשם, ניתן להסתפק בביצוע בדיקה מדגמית על-ידי ביהמ"ש, בפרט כאשר אין מדובר בבדיקה שמחליפה את הבדיקות שביצעו החוקרים.
השילוב בין מאות סרטונים ותמונות בהם נראות דמויות הנחזות להיות דמויות של ילדות וילדים, בשילוב השמות הייחודיים שניתנו לרוב הקבצים, הכולל בין היתר את גילם, כאשר בחלק מהקבצים מופיעה תמונה מתוך הסרטון התואמת הן את המעשה המיני המתואר בכותרת שניתנה לקובץ ואת גיל הילד/הילדה, ושעה שכל הקבצים בעלי התוכן הפדופילי מסודרים ברצף אחד באותה תיקיה, ולאחר שהקבצים החשודים ככאלו שאינם כוללים תכנים פדופיליים נצפו על ידי חוקרי המשטרה, ושעה שהנאשם אישר שהוא מזמין מראש תכנים בהם הוא מציין את גילאי הילדים בהם הוא מעוניין לצפות – די בהצטברותם של כל אלו כדי להגיע למסקנה החד משמעית לפיה הדמויות שנראות בתמונות הן דמויות של ילדים וילדות, גם אם לא ניתן להצביע על גילם המדויק.
המונח "פרסם" בסעיף 34כד לחוק העונשין כולל מספר חלופות שהמבצע את אחת מהן ייחשב כמפרסם. אף לא אחת מהחלופות כוללת נסיבה של קבלת דבר הפרסום בפועל על ידי אדם מסוים או על ידי ה"ציבור", ודי בכך אם דבר הפרסום יופץ, יוצג, יימכר, יוצע למכירה או יוצע לציבור – לפי העניין – באחת הדרכים המפורטות בסעיף.
יש לראות באדם המחזיק תוכן פדופילי בתיקייה במחשב באופן המאפשר גישה אליה דרך תוכנת שיתוף קבצים, כמפיץ של אותו חומר, שכן במעשיו ובהחלטתו להשאיר את הקבצים בתוך תכנת השיתוף, הוא מאפשר גישה והורדה של התכנים הפדופילים מהמחשב שלו.
כל משתמש בתכנת שיתוף קבצים כדוגמת eMule, הצורך תוכן פדופילי, ובוחר להשאיר את התוכן האסור באחת מתיקיות השיתוף, הופך כבר ברגע הגעת החומר למחשבו למפיץ של התוכן האסור. אותו משתמש אף יורשע בדין בגין עבירת הפרסום ככל שלצד הוכחת היסוד העובדתי של העבירה תוכח מודעותו לכך שהוא משתמש בתוכנת שיתוף קבצים או לאופן פעולתה. במקרה שלפני עלה בידי התביעה להוכיח שני רכיבים אלו. הנאשם הורשע בשתי העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.