(פסק-דין, שלום רחובות, השופטת אפרת פינק): יש לקחת בחשבון כי שתי הודעות הדוא"ל נשלחו לגורמים דומים וכי בשתיהן נכלל מידע דומה.

העובדות: התובעת עוסקת בתחום הפיגומים הממוכנים. הנתבע 1 עבד בתובעת מספר שנים ולאחר סיום העסקתו הקים עם אחרים את הנתבעת 2, העוסקת אף היא בתחום הפיגומים ומתחרה בתובעת. התובעת טענה כי במהלך שנת 2016 הנתבעים שלחו ללקוחותיה 2 הודעות דוא"ל כוזבות המהוות לשון הרע, על-מנת לפגוע בשמה הטוב ובקשריה עם לקוחותיה. התובעת טענה, בין היתר, כי הפרסומים מתארים אותה כעבריינית סדרתית, הסובלת מתרבות ארגונית של גניבת ציוד מאחרים. הנתבעים לא הכחישו את משלוח ההודעות, אך טענו כי אלה נכתבו בזהירות, מתוך כוונה להפסיק את ההתנהגות הקלוקלת של התובעת.

נפסק: הנתבעים פרסמו דברי לשון הרע על התובעת. הנתבעים ייחסו לתובעת כי ומאז ומעולם נהגה בה תרבות של גניבת ציוד באתרי בניה, כי גנבה ציוד מהנתבעת ארבע פעמים בתוך כחודשיים, וכן ייחסו הנתבעים לתובעת חבלה במזיד בפיגום של הנתבעת באתר מסוים. כל אחד מהנדבכים הללו מהווה לשון הרע. 

לא עלה בידי הנתבעים להוכיח כי מכלול הדברים שפורטו בהודעות הדוא"ל הם דברי אמת. לא עלה בידי הנתבעים להראות כי היתה נהוגה בתובעת תרבות ארגונית של גניבות מאז ומעולם. עם זאת, עלה בידי הנתבעים להראות כי היו מספר מקרי גניבה וכן כי עובד התובעת פוטר לאחר שנטען כי נטל ציוד שלא כדין. לא עלה בידי הנתבעים להראות כי התובעת גנבה ציוד ב-4 מקרים באתר מסוים, אך עלה בידם להראות כי במקרה אחד התובעת החזירה כבלים לנתבעת. לא עלה בידי הנתבעים להראות כי התובעת חיבלה בציוד של הנתבעת.

לא עלה בידי הנתבעים להראות כי מתקיימת הגנת תום הלב. הנתבעים לא הראו כי פעלו בתום לב וגם לא הוכיחו את אחת הנסיבות המפורטות בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, שבהן מתקיימת ההגנה. לפיכך, יש לקבוע כי הנתבעים פרסמו דברי לשון הרע על התובעת וכי לא עומדת להם הגנה לפי חוק על מלוא הפרסומים.

התובעת לא הוכיחה כי נגרמו לה נזקים, אך פוטנציאל הנזק היה גדול משום שהודעות הדוא"ל מוענו ל-3 מלקוחות התובעת, שהן חברות מרכזיות באתר הבניה. יש לקחת בחשבון כי שתי ההודעות ששלח הנתבע מוענו לגורמים דומים וכי בשתיהן נכלל מידע דומה. אין לפסוק פיצויים עצמאיים מקסימליים בגין כל הודעה, אלא יש לפסוק סכום אחד כולל שיש בו כדי לבטא כי נשלחו 2 הודעות שכללו פרסומים דומים. הפרסומים נועדו לפגוע בתובעת, שהיא חברה עסקית המתחרה בנתבעת. הנתבעים יפצו את התובעת ב-150,000 ש"ח וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 18,000 ש"ח.