(הכרעת-דין, שלום י-ם, השופט אוהד גורדון): לא הוכח כי הנאשם פעל בכוונה לפגוע כאשר פרסם בפייסבוק סרטון בגנות הקובל.

העובדות: קובלנה פלילית פרטית המייחסת לנאשם עבירה לפי סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע. הקובל שימש כמנכ"ל עמותה שהפעילה את ישיבת ההסדר "בית אורות". לטענתו, בעקבות החלטת העמותה להחליף את ראש הישיבה, החליט הנאשם, שהתנגד להחלטה, לנקוט בפעולות שמטרתן לפגוע בשמו הטוב של הקובל. לפי האישום, הנאשם הפיץ בפייסבוק סרטון וכן קישור לאתר שהכיל תכנים בגנות הקובל. הנאשם טען, בין היתר, כי הקובלנה נועדה להשפיע על הליך אחר שמנהלים הצדדים ולהשחיר את פניו.

נפסק: יש לזכות את הנאשם. הקובל לא עמד בנטל להוכיח את היסוד הנפשי הנדרש בעבירה לפי סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע, ברמה הנדרשת בפלילים. זאת, בדגש על הרכיב הנפשי החפצי של העבירה. הגם שהוצגו ראיות התומכות בעמדת הקובל, קיימות ראיות מנגד המבססות ספק סביר בשאלה האם הנאשם פעל מתוך כוונה לפגוע. האחריות הפלילית בגין פרסום לשון הרע היא מצומצמת, ולהקמתה נדרש להוכיח, בדרגת ההוכחה הנדרשת בפלילים, כי המפרסם פעל מתוך יסוד נפשי סובייקטיבי של רצון לפגוע. הנאשם לא הכחיש כי שיתף את הסרטון בעמוד הפייסבוק שלו ותייג אנשים לפוסט, אך טען כי עשה כן לא כדי לפגוע בקובל, אלא כי הרגיש צורך לעזור לישיבה בה למד.