לא הוכח כי התובעת הסכימה לתנאי השימוש באתר (החלטה, מחוזי ת"א, השופט ארז יקואל):

העובדות: בקשות לסילוק התביעה על הסף בגין תניית שיפוט זר ייחודית ופורום לא נאות. התביעה הוגשה על-ידי המשיבה 1, אזרחית ותושבת הונג-קונג, בטענה כי נפלה קורבן למזימה מצד הנתבעים במסגרתה השתמשו במסווה של מסחר באופציות בינאריות. המבקשים עתרו לסילוק התביעה על הסף לאור התנאים (שיפוט זר וברירת דין זר) באתר האינטרנט של הנתבעת 1 ובהסכם פשרה בין הצדדים. התובעת התנגדה לבקשה.

נפסק: יש לדחות את הבקשה. באשר להסכם הפשרה נפסק כי תניית השיפוט הזר בה אינה ייחודית ואינה מתכתבת עם העילות עליהן מושתת התביעה, ולפיכך אין בה כדי לכבול את התובעת לפורום ההתדיינות שבאיי מרשל.

תניית השיפוט הזר בהסכם תנאי השימוש - אדם שחתם על הסכם מוחזק כמי שקרא את תוכנו והבינו. כלל זה הוחל גם על הסכמים אינטרנטיים בין מפעילי אתר והמשתמשים בו, אך בכפוף לכך שהמשתמש אישר את הסכמתו לתנאי השימוש באופן אקטיבי, כגון באמצעות הקלקה על לחצן הסכמה או אישור. במקרים בהם מדובר בהסכמים אינטרנטיים המופיעים באתרים ושאינם דורשים הסכמה אקטיבית של המשתמשים, לא ניתן להחיל על משתמשי האתר את החזקה כי הסכימו לתנאי השימוש בו [עניין אווא פיננסי - ת"א 1963-05-11; עניין שייך - ת"א 32939-01-11].

המבקשים לא נשאו בנטל להוכיח כי התובעת אישרה את תנאי השימוש והסכימה להם. תצהירי הנתבעים אינם כוללים התייחסות קונקרטית לאופן בו אישרה התובעת את תנאי השימוש. הנתבעים לא צירפו כל מסמך, העתק מראיה חפצית, לרבות תרשומת אלקטרונית, או כל תיעוד של פעולת אישור תנאי השימוש מטעם התובעת. אף לא צורף צילום מסך של השלב בו נדרשים כלל המשתמשים לאשר את הסכמתם לתנאי השימוש בפלטפורמת המסחר. 

העתק מתיעוד פעולת אישור ההסכמה לתנאי השימוש, ככל שאכן נעשה על-ידי התובעת, צריך שיימצא בידי המבקשים, או שיישמר במסגרת הנתונים האלקטרוניים שבידיהם, ויש לזקוף את היעדר הצגת ראייה זו לחובתם. בנסיבות אלה, לא ניתן להחיל על התובעת את תניית השיפוט הזר. ממילא אין לקבל את טענת המבקשים כי ישראל אינה הפורום הנאות לדון בתביעה וממילא מדובר בתנייה מקפחת בחוזה אחיד שדינה להיפסל.