החובה להציג מחיר ליחידת מידה חלה גם על אתרי מסחר אלקטרוני שאין להם חנות פיזית (החלטה, מחוזי חיפה, השופט יגאל גריל, 6.5.2018):
העובדות: בקשה לאישור תביעה ייצוגית שעניינה באי-הצגת המחיר ליחידת מידה, בצמוד למחיר המוצרים המוצגים למכירה באתר הסחר האלקטרוני "וואלה שופס", שמפעילה המשיבה. המבקשת טענה, בין היתר, כי המשיבה מפרה את הוראות תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס"ח-2008 והוראות נוספות מחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. המשיבה טענה, בין היתר, כי מדובר בזוטי דברים וכי נסיבות רכישת המוצרים שונות אצל כל אחד מחברי הקבוצה הנטענת.
נפסק: יש לקבל את בקשת האישור בחלקה. המשיבה לא הכחישה כי בתקופה הרלוונטית לרכישות שביצעה המבקשת, לא הופיע סימון המחיר ליחידת מידה באתר, אך הדבר תוקן עוד קודם לישיבת קדם המשפט. המשיבה אישרה כי האתר נכנס להגדרת "מכר מרחוק" בחוק. אין לקבל את טענת ופרשנות המשיבה כי חובת סימון המחיר ליחידת מידה, בעסקאות מכר מרחוק, חלה על רשתות שיווק שמפעילות גם מערך מכירות באינטרנט, אך לא על המשיבה שאינה רשת שיווק ואין לה חנות פיזית. לשון התקנות ברורה ולא מסויגת, ואין לצמצם אותן על דרך פרשנות שאינה מתיישבת עם לשון התקנות. בין היתר, תקנה 6(א) קובעת כי התקנות חלות "על הצעה של טובין, הצגתם או מכירתם בעסקת מכר מרחוק, כהגדרתה בסעיף 14ג(ו) לחוק", כאשר אין סיווג כלשהו המצביע על התקנות כך שהן חלות בעסקת מכר מרחוק רק על רשת שיווק. כאשר לשון החוק ברורה (ובמקרה זה חקיקת המשנה), והמשמעות שמבקשת המשיבה ללמוד אינה נתמכת בלשון החוק, ואין לה כלל עיגון בלשונו, אזי אין מקום לתור אחר תכלית החוק.
מטרת התקנות היא לסייע לצרכן לבחור בין מוצרים דומים שנמצאים באריזות בגדלים שונים, וגם בין מוצרים דומים של מותגים שונים הארוזים באריזות בגדלים שונים, כך שיוכל להשוות בקלות איזה מוצר הוא המשתלם ביותר עבורו. בוודאי שרציונל זה חל על אתר המשיבה, שהוא אחד מאתרי הסחר האלקטרוני המובילים בישראל. על המשיבה חלה החובה לסמן מחיר ליחידת מידה לגבי מוצרים שאינם מוחרגים בתקנה 6(ב), אולם עובר לבקשת האישור היא לא עשתה כך, אלא רק לאחר הגשת הבקשה. עצם העובדה שהמבקשת רכשה מאתר המשיבה בושם ומזון לכלבים בלבד, אינה מצמצת את עילתה האישית רק למוצרים אלה, אלא היא חלה ביחס לכלל המוצרים שחלה לגביהם חובת סימון מחיר ליחידת מידה שהוצגו למכירה באתר המשיבה בתקופה הרלבנטית לבקשת האישור. נגרם נזק בדמות הפגיעה ביכולת המבקשת להשוות בין מוצרים חליפיים דומים, כדי להגיע להחלטה צרכנית נכונה מבחינתה. המבקשת עמדה בנטל להראות כי עומדת לה עילת תביעה בשל הפרת החובה החקוקה בתקנות וכי נגרם לה, לכאורה, נזק ממוני בשל כך. אין לאשר את התובענה כייצוגית בעילה של הפרת חובת הגילוי לצרכן בהתאם לחוק. גם הטענה בדבר עילת ההטעיה דחוקה בנסיבות העניין. אין לראות בהיעדר פניה מוקדמת משום תנאי הכרחי או משום אינדיקציה לחוסר תום לב מצד המבקשת. המבקשת עמדה בתנאי חוק תובענות ייצוגית לצורך אישורה של התובענה כייצוגית. המשיבה תישא בשכ"ט עו"ד בסך 8,000 ש"ח.