(פסק-דין, אזורי לעבודה ת"א, השופטת מיכל נעים דיבנר): זכויות השימוש והניהול של דף הפייסבוק "הצינור" שייכות לגיא לרר ולא לערוץ 10.

העובדות: כל אחד מהצדדים ליחסי העבודה שהסתיימו טוען כי לו הזכות לנהל את דף הפייסבוק "הצינור", שהופעל במקביל לפינה בעלת שם דומה בתוכנית "המגזין" ובהמשך במקביל לתוכנית הטלוויזיה "צינור לילה" / "הצינור". הצדדים הסכימו כי לאור סיום יחסי העבודה ביניהם, לא קיימת אפשרות מעשית לנהל במשותף את הדף ולכן נדרשת הכרעה למי הזכות לעשות כן. לדף כיום למעלה ממיליון עוקבים.

טענתן המרכזית של התובעות (החברות המפעילות את ערוץ 10) היא כי דף הפייסבוק אינו שונה מכל זכות או נכס שעובד מקבל לרשותו במהלך תקופת העבודה ואשר עליו להחזירו למעסיק בסיום העסקתו. מנגד, טענתו העיקרית של הנתבע (שהועסק על-ידי התובעות בין השנים 2005 ל-2017) היא כי הדף נוצר על-ידו וביוזמתו והוא מעולם לא היה "של התוכנית", אלא נועד לקדם שלל עניינים בהם עסק, לרבות התוכנית עצמה.

נפסק: פייסבוק היא הרשת החברתית המקוונת הגדולה בעולם. כמות המשתמשים העצומה הפכה את הרשתות החברתיות לכלי עבודה, המשמש עסקים על-מנת להרחיב את מעגל הלקוחות ואת תפוצת המידע שהם מבקשים להפיץ. ברי כי דף פייסבוק שצבר כמות נכבדה של עוקבים, הוא בעל ערך רב למי שמבקש לפנות במסרים לאותם עוקבים. שני הצדדים במקרה דנן מחזיקים באינטרס בר הגנה לניהול דף הפייסבוק ועל בית הדין להכריע באופן בינארי למי הזכות הגוברת.

קיים כיום טשטוש של הגבולות המוכרים להפרדה המסורתית בין רכוש המעסיק לרכוש העובד. הקדמה הביאה שינוי בגבולות ברורים אלה, לעיתים עד כדי חוסר בהירות. עובדים משתמשים כיום ברכושם הפרטי לצורך ביצוע העבודה ופעמים רבות העבודה מתבצעת מביתו של העובד ולאו דווקא ממשרדי המעסיק. שינויים אלה טשטשו את הגבולות המוכרים בין קניין המעסיק לקניין העובד, כאשר אין מדובר רק בציוד פיזי, אלא גם רעיונות, יצירות, מאגרי מידע וכיו"ב.

על רקע טשטוש גבולות זה, כאשר נבחנת שאלת זכות השימוש בחשבון של רשת חברתית, ובהנחה כי לא קיימת תשובה אפשרית אחת נכונה לכל המקרים, יש לקבוע את המאפיינים לגבולות שיפרידו בין חשבון שהמעסיק זכאי לנהלו, לבין כזה שהעובד זכאי להמשיך ולנהל גם לאחר שיחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו. אלו הסממנים העיקריים לסיוע בסימון גבול זה - א. מי יזם את פתיחת החשבון ולאיזה מטרה הוא נפתח; ב. מה מידת הקורלציה בין החשבון לעבודה; ג. באילו שעות נוהל החשבון; ד. מי נשא בהוצאות ניהול החשבון; ה. מי היה שותף בניהול החשבון בפועל; ו. האם ניהול ותפעול החשבון בוצעו לפי הוראות המעסיק ותחת פיקוחו; ז. האם קיימות בהסכם העבודה הוראות ביחס לחשבון; ח. האם קיים במקום העבודה נוהל ביחס לזכות השימוש בחשבונות ברשתות חברתיות.

יישום ושקלול המבחנים לעיל מוביל למסקנה כי דף הפייסבוק צריך להישאר תחת ניהולו של הנתבע. א. הדף הוקם ביוזמתו הבלעדית של הנתבע, ללא מעורבות התובעות ובמטרה לייצר קהילה חברתית פעילה, לצד שידור הפינה ובהמשך שידור התוכנית היומית, שנועדה לשדר תכני רשת; ב. המתאם בין התוכנית לבין הדף היה בשיעורים נמוכים ולא ניתן לקבוע כי בעיקרם של דברים התקיים מתאם בין השניים. מסקנה זו משמעותית שכן יש בה כדי להצביע על הפרדה בין פעילות הנתבע בדף לפעילותו במסגרת התוכנית, עד כדי כך שלא ניתן לקבוע כי עבודתו של הנתבע על הדף היתה בגדר עבודה נלווית לעבודתו על התוכנית;

ג. הוכח כי בראשית הדרך מדובר היה בעבודה שהנתבע ביצע לחלוטין על חשבון שעות הפנאי שלו ומחוץ לשעות עבודתו בתובעות. בהמשך, העבודה על הדף התמזגה, מבחינת שעות העבודה, על עבודת הנתבע על תוכנית הצינור, מבלי שהוצגו שעות מוגדרות ומובחנות לעבודה על הדף. לא ניתן לקבוע באופן מוחלט אם מדובר בעבודה שנעשתה במסגרת "שעות העבודה", או מחוץ להן. למבחן זה לא ניתן משקל של ממש לצורך ההכרעה; ד. מהעדויות עולה כי התובעות לא השקיעו מאמצים של ממש בדף, אם בכלל. מנגד, הנתבע הוכיח בבירור כי הוציא הוצאות לצורך תפעול הדף;

ה. אין חולק כי הנתבע לבדו היה מנהל החשבון במשך כל תקופת קיומו של הדף, ואף לא ניתנה לתובעות זכות גישה עצמאית לדף; ו. התובעות לא היו שותפות בכל דרך בניהול דף הפייסבוק ואף לא עשו בו כל שימוש מעבר לזה שהנתבע בחר לעשות בו. בשים לב לכך שמדובר בתקופת פעילות ממושכת, אין זה סביר כי לכל אורך התקופה לא היו התובעות מעורבות בכל דרך בהפעלת הדף, במתן הוראות ביחס להפעלתו, בקיום ישיבות עבודה לגביו וכיו"ב, ככל שכאן היו רואות בו כדף השייך להן;

ז. חוזה העבודה המסדיר את תנאי העסקתו של הנתבע אינו כולל אזכור או התייחסות לתפקידו כמנהל או מתפעל דף הפייסבוק. גם התוספות לחוזה שנחתמו במהלך השנים לא דנות כלל בשינוי תפקידו של הנתבע מכתב למגיש תוכנית וממילא שגם לא בתפקידו כמנהל הדף. היעדר עיגון לתפקיד זה בחוזה ההעסקה פועל לחובתן של התובעות; ח. התובעות לא פעלו לכינונו של נוהל ברור, המבהיר לעובדים העוסקים בדבר מיהו הבעלים של דפי הפייסבוק.

מרבית הסממנים ובוודאי המהותיים שבהם מצביעים על הנתבע כבעליו של דף הפייסבוק. התובעות לא הוכיחו את תביעתן לחייב את הנתבע להעביר אליהן את זכות השימוש והניהול בדף הפייסבוק הצינור. הנתבע היה מנהל החשבון מיום הקמתו והוא בעל הזכות להמשיך לעשות כן. התביעה נדחתה. ככל והתובעות חפצות כי שמו של הדף ישונה ולא יהיה עוד "הצינור", יודיעו על כך לנתבע ובמקרה כזה יהיה הנתבע מחויב לשנות את שם הדף. על הנתבע לפרסם פוסט בדף, בו יבהיר כי לא קיים קשר בין תוכנית הצינור המשודרת בערוץ 10 לבין הדף וכי צופי התוכנית המבקשים לעקוב אחר דף התוכנית, יפנו לאתר התובעות. התובעות יישאו בהוצאות הנתבע בסך 25,000 ש"ח.