(פסק-דין, שלום ראשל"צ, השופטת כרמית בן אליעזר): פרסום פניית התובע אל הנתבעת באתר ההיכרויות, יחד עם פניות של גברים נוספים, אינה מהווה לשון הרע.

העובדות: תביעת לשון הרע. התובע והנתבעת נרשמו לאתר היכרויות ובמסגרתו שלח התובע הודעה פרטית לנתבעת. האחרונה פרסמה פוסט בקבוצת הפייסבוק "שיח פמיניסטי", במסגרתו פרסמה קולאז' המורכב מ-24 תמונות של צילומי מסמך מוקטנים של תכתובות שניהלה עם גברים שונים שפנו אליה (לרבות ההודעה ששלח לה התובע, המופיעה תחת תמונתו). התובע טען כי פרסום זה מבזה ומשפיל אותו.

נפסק: אין מחלוקת כי פוסט בפייסבוק עלול לבוא בגדר "פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע. לא נטען כי התובעת פרסמה התייחסות מילולית המכוונת לתובע. התובע טען כי לשון הרע מתבטאת בכך שהתובעת הוציאה את ההודעה שכתב מהקשרה ושילבה אותה בהקשר הכולל בליל של הודעות ותכתובות, שחלקן בוטות ופוגעניות. עיקר הטענה היא כי הנתבעת פרסמה את פנייתו הפרטית של התובע, שנעשתה בתמימות ובאופן מכבד, לצד פניות אחרות שחלק מנוסח באופן מבזה.

אין מדובר בפרסום לשון הרע שהחוק נועד לחול עליו ולפיכך דין התביעה להידחות. ניתן לקבוע כי פרסום מהווה לשון הרע גם אם לא נאמר או נכתב בו דבר במישרין על הנפגע, אלא רק מעצם העובדה שההתייחסות אליו תיעשה בהקשר שממנו משתמעים דברים העלולים לתייגו באופן שלילי. השאלה אם ניתן להטיל אחריות בלשון הרע בגין פרסום דברים שאמר הנפגע עצמו (והובאו בשם אומרם) היא שאלה מורכבת [עניין אלוניאל - ע"א 8483/02] שאין צורך להכריע בה במקרה זה.

הגם שיכול להיה בפרסום כדי לפגוע בתובע במובנים אחרים, האדם הסביר הקורא אותו אינו מוצא בו דברים העלולים להשפיל את התובע או לעשותו ללעג ולבוז. באיזון בין חופש הביטוי והמחשבה של הנתבעת הפרסום אינו מהווה לשון הרע. הנתבעת לא הכתירה את מקבץ הפניות בכותרת מסוימת ולא פרסמה התייחסות קונקרטית המכלילה את כל הפניות באופן מסוים. חלק מהפניות לנתבעת היו בוטות ומבזות, אולם פניות לא מעטות היו פניות תמימות למדי של גברים שונים שביקשו ליצור קשר עם הנתבעת.

מגוון הפניות שולל את המסקנה כי מדובר בפניות שהושמו כולן תחת כותרת בלתי כתובה ובלתי מפורשת אחת המתייגת את כולן באותו אופן. אין להידרש לשאלה האם הפרסום פגע בפרטיות התובע, שכן התובע לא ביסס את תביעתו על עילה זו.