(פסק-דין, תביעות קטנות נתניה, השופטת גלית אוסי שרעבי): אין לדחות את תביעת הספאם של התובע רק משום שנעזר ב"ספאם אוף" להגשתה.

העובדות: תביעה לפיצוי מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, שעניינה בשני מסרונים פרסומיים ששלחו הנתבעים לתובע, ללא הסכמתו. הנתבעים טענו כי התביעה הוגשה שלא כדין, באמצעות חברת "ספאם אוף", כי אין עילה לחיוב הנתבע 2 באופן אישי וכי לא הוכח כי הנתבעת 1 היא ששיגרה את ההודעות.

נפסק: התובע חזר בו מהתביעה נגד הנתבע 2 במועד הדיון. מעורבות ספאם אוף בהגשת תביעות ספאם רבות הובילה את בתי המשפט לדחיית התביעות או להפחתת הפיצוי לתובעים [עניין בוקובזה - ת"ק 26210-04-16]. בקשת רשות ערעור על פסק-הדין בעניין בוקובזה נדחתה [עניין ארד - רת"ק 31506-05-17]. עם זאת, נקבע כי ייתכנו מקרים בהם ימצאו בתי המשפט לפסוק פיצוי לתובע, אף אם הגיש את תביעתו באמצעות חברה העוסקת בכך.

במקרה זה אין לדחות את התביעה אך בשל הסתייעותו של התובע בחברת ספאם אוף להגשת תביעתו. התובע הצהיר כי יחסיו עם החברה נותרו וכי אינו מחויב עוד בתשלום כלשהו לחברה. התובע ביקש להמשיך אישית את ההליך כיוון שהוא אישית קיבל את המסרונים ונוכח הצהרתו כי ביצע את הבדיקה ביחס לקישור שהופיע במסרונים, שהוביל לכתובת הדוא"ל של הנתבעת. לא עלה בידי הנתבעת לסתור את ממצאי הבדיקה. 

המסרונים שנשלחו לתובע הם בגדר "דבר פרסומת" לפי החוק, שעה שתוכנם עשוי לפרסם את עסקיה של הנתבעת והם מובילים לדף נחיתה שבבעלות הנתבעת 1 ולכתובת האינטרנט שלה. לא נסתרה טענת התובע כי לא נתן את הסכמתו למשלוח דברי פרסומת על-ידי הנתבעת. לא עלה בידי הנתבעת לסתור את החזקה בחוק כי משלוח ההודעות נעשה ביודעין. הנתבעת תשלם לתובע 800 ש"ח.