(החלטה, ביהמ"ש העליון, השופטת ענת ברון): בנק לאומי ימשיך בינתיים לאפשר פעילות בחשבון המיועד למסחר בביטקוין.
העובדות: המבקשת עוסקת במסחר בביטקוין. המשיב הוא בנק לאומי, אצלו מתנהל חשבון הבנק של המבקשת. המבקשת הגישה בקשה למתן סעד זמני בערעור, ועותרת להורות לבנק לא לחסום באופן כולל כל פעילות בחשבון המבקשת הקשורה במסחר במטבעות וירטואלים, תוך שהבנק יהא רשאי לבחון את הפעולות בחשבון באופן נקודתי ולהחליט אם לאשרן או לא.
ביום 6.6.2017 דחה ביהמ"ש המחוזי בת"א את תביעת המבקשת [ה"פ 1992-06-15] וקבע כי החלטת הבנק לאסור על המבקשת לבצע בחשבון פעילות הנוגעת למסחר בביטקוין מצויה במתחם הסבירות ולכן אין מקום להתערב בה. המשמעות היא כי המבקשת אינה יכולה לקיים את פעילותה המסחרית באמצעות החשבון. על כך הגישה המבקשת ערעור שבמסגרתו הוגשה הבקשה.
נפסק: יש לקבל את הבקשה, כך שהצו הארעי יוותר על כנו ויהא לצו זמני, עד להכרעה בערעור (בכפוף להפקדת ערבות בנקאית בסך 200,000 ש"ח). בבחינת בקשה לסעד זמני לתקופת הערעור נבחנים סיכויי הערעור ומאזן הנוחות בין הצדדים. מדובר בתנאים מצטברים שמקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות".
סיכויי הערעור - חרף העובדה שפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי נסמך על ממצאים עובדתיים בהם ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב, טענות המבקשת מתמקדות בעיקרן בשאלה העקרונית שעניינה סבירות החלטת הבנק לסרב לאפשר פעולות מסחר במטבעות וירטואלים בחשבון - סוגיה שטרם לובנה ולא הוכרעה בפסיקת ביהמ"ש העליון. אין לומר כי סיכויי הערעור מבוטלים.
שיקול מאזן הנוחות מטה את הכף לטובת קבלת הבקשה. כל שתידחה בקשת המבקשת, היא תעמוד לטענתה מול שוקת שבורה בכל הנוגע לביצוע העברות כספיות בהיקף כספי נמוך, שכן לטענתה לא עומדת לה חלופה להעברת כספים בסכום הנמוך מ-15,000 ש"ח, שלא דרך החשבון. איסור פעילות מסחר בביטקוין בחשבון הבנק, שהיא ליבת עיסוקה של החברה, עלול לפגוע בהכנסות החברה ולהזיק לתדמיתה ולאמון לקוחותיה. נראה כי החלטת הבנק עלולה להוביל להפסקת פעילות החברהף שאז הערעור יהפוך לתיאורטי עבורה.
לעומת זאת, דומה כי הנזקים העלולים להיגרם לבנק ככל שהבקשה תתקבל הם בגדר ספקולציה לעת זו. עד היום, במשך למעלה מחמש שנים בהם החשבון פועל, חשש הבנק לא התממש, כפי שאף מלמדת קביעת ביהמ"ש המחוזי לפיה החברה פעלה בשקיפות ולא הפרה הוראת חוק. בידי הבנק כלים למניעת הסיכונים עליהם הוא מצביע ולמנוע פעולות שיש חשד לכך שאינן כשרות. אין באמור כדי להשליך על השאלה העקרונית בתיק, בדבר רשותו של הבנק לסרב לספק שירות בנקאי למסחר במטבעות וירטואלים.
ניתן צו זמני האוסר על הבנק להפסיק באופן גורף את פעילות המבקשת בחשבון שקשורה למסחר בביטקוין. אין בצו כדי לפגוע בזכות הבנק לבחון פרטנית כל פעולה בחשבון או לבצע בעצמו צעדים שעניינם מזעור הסיכונים שלשיטתו נשקפים מפעילותה המסחרית של המבקשת. אין בצו כדי לפטור את המבקשת ממחויבותה לשתף פעולה עם הבנק ולקיים את הוראותיו.
עדכון: ביום 3.6.2019 נתן ביהמ"ש העליון (השופטים ברק-ארז, קרא וגרוסקופף) תוקף של פסק-דין להסכמת הצדדים ולפיה מבלי שהדבר יהווה תקדים או הסכמה מצד הבנק לניהול חשבונות כאמור גם במקרים נוספים: "מוסכם כי המערערת תוכל להמשיך לנהל את חשבונה בבנק לאומי לצרכי פעילות מסחר למטבעות וירטואליים, וזאת מבלי לפגוע בזכותו של הבנק לבחון באופן פרטני כל פעולה שמתבצעת בחשבון ולבצע בעצמו צעדים הדרושים לפי שיקול דעתו לצורך מזעור הסיכונים שלשיטתו נשקפים מפעילותה המסחרית של החברה. בנוסף, מתחייבת המערערת לשתף פעולה עם הבנק".
עוד הוסכם כי "ככל שיינתנו הנחיות או הוראות רגולטוריות מחייבות, הצדדים יפעלו על פיהן. מוסכם כי המערערת תוכל להמשיך בפעילותה כאמור ביחס למטבעות וירטואליים בכפוף לכל הוראה רגולטורית שתינתן בעתיד, ככל שתינתן". הסכמת הצדדים החליפה את פסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי [לעיון בפסק-הדין: ע"א 6389/17 ביטס אוף גולד בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (3.6.2019)].