(פסק-דין, שלום ת"א, השופט אביים ברקאי): לתובע, מנהל קבוצת פייסבוק המונה 200,000 חברים, אין עילת תביעה בשל לשון הרע לכאורה שפורסמה נגד הקבוצה ולא נגדו אישית.

העובדות: תביעת לשון הרע בה עתר התובע לפיצוי בגין הוצאת לשון הרע שהתייחסה לקבוצת פייסבוק בשם "לב אמיץ". הנתבעים פרסמו כתבה המתייחסת לקבוצת פייסבוק המונה כ-200,000 חברים. התובע טען כי נפגע מהדברים שנאמרו בכתבה. 

נפסק: לצורך הדין, יצא בית המשפט מנקודת הנחה כי האמירות בגוף הכתבה הם אכן מכפישות. אין מקום לנהל את התביעה וזאת בשל סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע, שעניינו בלשון הרע על חבר בני אדם או על ציבור כלשהו. סעיף 4 לחוק מתווה דרך ספציפית בה יש לנהוג במקרים של הוצאת לשון הרע המתייחסת לקבוצה. המחוקק קבע כי ניתן יהיה להיפרע ממי שהוציא לשון הרע על קבוצה ובלבד שהדרך תהא בהליך פלילי ובאישור היועץ המשפטי לממשלה. 

יש למחוק את התובענה בשלב קדם המשפט. אין מקום לנהל דיון שלם בתביעה ולהגיע בסופו של יום לקביעה לפיה מלכתחילה הוצאת לשון הרע על קבוצה היתה צריכה להיעצר כבר בשלב המקדמי. משמדובר בענייננו בהוצאת לשון הרע על קבוצה, ממילא סעיף 4 מונע את המשך הדיון בהליך אזרחי. כלל לא נעשתה פנייה ליועץ המשפטי לממשלה. כלומר, הנתיב הייחודי והיחידי הקבוע בחוק לא נוצל.

אין לקבל את טענת התובע לפגיעה אישית בו, כי כאשר קוראים את הכתבה מבינים כי הכתבה עליו, וכי הוא מנהל הקבוצה ובשל כך יש לראות בו כנפגע. הכתבה לא מזכירה את שם התובע, אף לא ברמז. הכתבה מתייחסת לפרסומים בקבוצה ואין בה בדל הפניה אל התובע עצמו. כאשר מהכתבה לא עולה הפניה ספציפית אל התובע, הרי אין לראות בו כנפגע. התביעה נמחקה.