(פסק-דין, שלום הרצליה, השופט אמיר ויצנבליט): גם הודעות על אירועים חינמיים של אגודת הסטודנטים מהווים "דבר פרסומת".

העובדות: התובע היה סטודנט למשפטים בקריה האקדמית אונו ובזמן לימודיו אף היה חבר בנתבעת. בעת רישומו למכללה לא סימן התובע את הריבוע בטופס ההרשמה המאפשר משלוח מידע על פעילויות הנתבעת. התובע טען כי חרף זאת הנתבעת שלחה לו מאות הודעות דוא"ל ומסרונים, שחלקם מהווים דבר פרסומת, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען כי חרף הודעות ההסרה ששלח לנתבעת, משלוח ההודעות נמשך.

הנתבעת אינה מכחישה את משלוח ההודעות, אך טענה כי הן אינן מהוות דבר פרסומת וכי אין מקום לחייבה בפיצויים. בנוסף, הנתבעת העלתה טענות באשר לתום-ליבו של התובע.

נפסק: הנתבעת הפרה את הוראות חוק התקשורת. ההודעות המדוברות אכן מהוות "דבר פרסומת", שכן עיסוקן בנושאים מסחריים כגון מכירת כרטיסים לאירועים, רכישת מוצרים ועוד. אמנם קיימות הודעות בהן דובר באירועים חינמיים, אך אופיין הכללי מסחרי. ניתן להסכים כי אותם פרסומים לגבי אירועים חינמיים אינם מצויים בליבת המונח "דבר פרסומת" וניתן לייחס להם גם מטרה של גיבוש הסטודנטים ועידוד חיי חברה. לכך יינתן משקל בקביעת שיעור הפיצוי.

התובע לא נתן את הסכמתו למשלוח ההודעות ובכותרת הודעות הדוא"ל לא נכללה המילה "פרסומת" (בייחוד לגבי ההודעות המהוות דבר פרסומת מובהק). הפרה נוספת מצויה באי-הכללת שם השולח ודרכי יצירת הקשר עמו במסרונים ובכך שהנתבעת לא חדלה ממשלוח ההודעות למרות בקשות התובע שתעשה כן. אין ממש בטענת הנתבעת להתקיימות הוראות סעיף 30א(ג), שכן אחד מתנאי הסעיף הוא שהנמען לא הודיע על סירוב לקבל דברי פרסומת. בידי התובע ניתן טופס ובו הייתה התייחסות לעניין זה. התובע הותיר חלק זה בטופס ריק ויש לראות בכך סירוב שלו לקבל את דברי הפרסומת.   

מה שיעור הפיצויים שיש לפסוק לטובת התובע? מבחינת השיקולים לחומרה יש להתחשב בעוצמת ההפרה (משלוח ההודעות לתובע לא נעשה בשל טעות נקודתית, כי אם בהתאם למדיניות רוחבית לגבי כל הסטודנטים במכללה, שעה שהנתבעת מתעלמת מהוראות החוק), אי-הפקת לקחים למרות הגשתה של תביעה קודם נגד הנתבעת, ואי-כיבוד בקשת ההסרה.

כשיקולים לקולה יש למנות את פרק הזמן שחלף למן מילוי הטופס והרשמת התובע למכללה (2013) ועד למועד הגשת התביעה, שעה שבמשך מספר שנים קיבל התובע את ההודעות ולא ביקש להסיר את עצמו. במשך פרק זמן זה התובע "אגר" הודעות באופן המביא לניפוח סכום התביעה. עם זאת, יש לתת את הדעת לכך שחלוף הזמן אינו מביא לאי-פסיקת פיצויים כלל. בנוסף, יש לקחת בחשבון את תום ליבו של התובע בכך ששלח הודעות הסרה שלא בדרך שהוצעה על-ידי השולח (לחיצה על לינק ההסרה). שיקולים נוספים הם היות חלק מההודעות פרסומות לאירועים חינמיים, אופייה של הנתבעת, בחינת ההתנהלות כמכלול ועוד. הנתבעת תשלם לתובע סך של 10,000 ש"ח.