(החלטה, שלום ב"ש, השופטת עירית קויפמן): האם דו"ח האיכון יסייע בפתרון התעלומה?

העובדות: בקשת הנתבעת למתן צו איכון הטלפון הנייד של בעלי התובעת. התובעת ביטחה משאית בביטוח מקיף אצל הנתבעת. עניין התביעה בדרישה לתשלום תגמולי ביטוח בשל תאונה במסגרתה ניזוקה המשאית. הנתבעת טענה כי מבדיקת הנסיבות עולה חשש אמיתי למסירת עובדות כוזבות ביחס לזהות נהג המשאית וכי בעלי התובעת הציג מצג שווא ביחס לכך שהוא נהג בעת התאונה. הנתבעת טענה כי צו האיכון יאפשר לאמת או לשלול את גרסתו. התובעת טענה כנגד סמכות ביהמ"ש ליתן את הצו וכן כי מתן הצו כרוך בפגיעה בלתי מידתית בפרטיות מנהל התובעת, שאינו צד ישיר לתובענה.

נפסק: הסוגיה של מתן צו איכון נידונה בפסיקה מספר פעמים, כאשר בתי המשפט נקטו גישה מצמצמת באשר למקרים בהם יש לתת צו מסוג זה. אין חולק כי במתן הצו יש פגיעה בפרטיות מנהל התובעת. מנגד, נקודת המוצא בגילוי מסמכים בהליכים אזרחיים היא גילוי מירבי ורחב ככל האפשר, לצורך גילוי האמת. על ביהמ"ש לאזן בין ערכים אלה ולשם כך יש לבחון את מידת הרלבנטיות של דו"ח האיכון וכן את מידתיות הפגיעה בפרטיות [עניין בי.די.אר - ס"ע 53758-02-13; עניין מוגרבי - ת"א 44411-06-11]. 

הואיל ויש בדו"ח החקירה כדי לתמוך בטענת הנתבעת ומאחר ושאלת מקומו של מנהל התובעת המועד התאונה היא שאלה מרכזית בתיק, דו" האיכון יוכל לסייע בבירור שאלה זו. עניין זה מקבל משנה תוקף לאור טענת מנהל התובעת כי הוא זה שנהג במשאית. הפגיעה בפרטיות היא מידתית מקום בו דו"ח האיכון שהתבקש יינתן אך ורק למועד התאונה. הדו"ח מתייחס אך ורק למקומו של המנהל ואין בו משום חשיפת תוכן שיחותיו. מדובר באדם שהוא מנהל התובעת ובעליה ומשכך יש לו נגיעה לעניין אף שאינו בעל דין פורמלי בתובענה. הבקשה התקבלה.