(פסק-דין, ביהמ"ש העליון, השופטת אסתר חיות): לא ניתן להורות לחברות תקשורת שאינן צד לתביעה למסור מידע ומסמכים על זהותם ומספרם של מי שקיבלו הודעות ספאם מהנתבעים.

העובדות: בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה מיום 15.3.2017 [ת"צ 44664-03-15], שנעתר לבקשת המשיבים 1-2 (התובעים) למתן צווי גילוי ועיון במסמכים נגד צדדים שלישיים שאינם צד להליך.

התובעים הגישו נגד המבקשים והמשיבים 3-6 (הנתבעים) בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה כי הם אחראים למשלוח דברי פרסומת בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. ביום 26.1.2016 אישר ביהמ"ש המחוזי בחיפה לנהל תביעה ייצוגית נגד הנתבעים בהליך, לאחר שקבע כי הוכח לכאורה כי שיגרו דברי פרסומת בניגוד לחוק. בקשות רשות ערעור שהוגשו על החלטה זו נדחו ברובן על-ידי ביהמ"ש העליון [רע"א 1621/16 רע"א 1679/16].

במסגרת ניהול התובענה הייצוגית ביקשו התובעים כי ביהמ"ש יורה לנתבעים למסור להם מידע ומסמכים בנוגע לזהותם ומספרם של האנשים שאליהם נשלחו דברי פרסומת מטעמם. משנוכחו התובעים כי לא יוכלו לקבל את המידע באמצעות צווים המופנים לנתבעים, הם פנו לביהמ"ש בבקשה כי יורה ל-22 חברות תקשורת, שאין צד להליך, למסור לידיהם את המידע המבוקש. לאחר שלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות אודות צמצום הצווים המבוקשים, קיבל ביהמ"ש קמא את בקשת התובעים למתן צווי עיון וגילוי במסמכים נגד חברות התקשורת. מכאן בקשת רשות הערעור.

נפסק: יש לקבל את בקשת רשות הערעור ולדון בה כאילו הוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. תנאי למתן צו לגילוי ועיון במסמכים בהליך אזרחי, לרבות הליך ייצוגי, הוא שהמסמכים המפורטים בו נמצאים בחזקתו או בשליטתו של אחד מבעלי הדין בהליך. לכלל זה מספר חריגים. למשל, ניתן להורות על גילוי ועיון נגד חברה שבבעלותו או בשליטתו של צד להליך, או נגד צד שלישי שרקח קנוניה עם אחד מבעל הדין. במקרים נדירים ניתן להורות לתאגיד בנקאי לאפשר לעיין במסמכים הנוגעים לחשבונו של מי שאינו צד להליך. חריגים אלה אינם מתקיימים במקרה זה. העובדה שחברות התקשורת סיפקו שירותים לנתבעים אין בה די בהקשר זה. דין הערעור להתקבל ודין החלטת ביהמ"ש המחוזי להתבטל.