(פסק-דין, תביעות קטנות פ"ת, הרשם איתי רגב): יש לראות בצירופו של הנתבע לרשימת חברי התובע בפייסבוק, משום הסכמה לקבלת הודעות ועדכונים מהנתבע.

העובדות: התובע טען כי על הנתבעים לפצותו בגין משלוח הודעות פרסומת, ללא הסכמתו, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. לטענתו, הנתבע 2 הוא יחצ"ן מסיבות, המפרסם את המועדון של הנתבעת 1, וכי שלח 26 הודעות פרסומת לתיבת המסנג'ר של התובע בפייסבוק, על-אף שהתובע ביקש ממנו כי יחדל מכך. המועדון טען כי אינו צד למחלוקת בין הצדדים, כי אין הוא מכיר את התובע ומעולם לא פנה אליו. הנתבע 2 טען כי התובע הוא שפנה אליו לראשונה, צירף אותו כחבר בפייסבוק וביקש לקבל הטבות. 

נפסק: אין מחלוקת כי הנתבע שלח לתובע הודעות ביחס לאירועים במועדון וכי מדובר בהודעות פרסומת [עניין לב - תא"מ 15909-04-16]. באשר לשאלת ההסכמה לקבלת ההודעות, יש להפריד בין ההודעות שנשלחו עד לתאריך 2.3 ובין ההודעות שנשלחו מאותו מועד. במועד זה ביקש התובע מהנתבע להפסיק לשלוח לו הודעות ומכאן ואילך היה על הנתבע לחדול מלשלוח הודעות לתובע. עד לאותו מועד, יש לראות בצירופו של הנתבע לרשימת חברי התובע משום הסכמה לקבלת הודעות ועדכונים מהנתבע.

התובע והנתבע אינם נמנים על אותו מעגל חברתי ואין ביניהם היכרות אישית, כך שצירופו של הנתבע לרשימת חברי התובע נועדה לאפשר לתובע לקבל עדכונים אודות פעילותו המסחרית של הנתבע. באשר לטענה כי על התובע היה לחסום את הנתבע, הרי שאין בעובדה כי יש אפשרות כזו כדי להטיל על התובע חובה לעשות כן, או כדי לפטור את הנתבע מאחריות אם התובע לא עשה כן. 

באשר לשאלת חיוב המועדון בקשר להודעות שנשלחו לתובע - ראשית, רק חלק מההודעות מתייחסות לאירועים המתרחשים במועדון. היחסים במקרה דנן, בין המועדון לנתבע, היו כשל מזמין וקבלן עצמאי. לפיכך, יש לבחון אם מתקיים אחד החריגים הקבועים בסעיף 15 לפקודת הנזיקין ולא הוצגה ראיה התומכת במסקנה זו. לפיכך, אין מקום לייחס למועדון אחריות בהסתמך על החזקה הקבועה בסעיף 30א(י)(5) לחוק ודין התביעה נגדו להידחות. הנתבע ישלם לתובע 3,000 ש"ח התובע יישא בהוצאות המועדון בסך 300 ש"ח.