(החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט עוזי פוגלמן): גם ביהמ"ש העליון מאשר את המצאת התובענה הייצוגית ל-Booking בהולנד.

העובדות: בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א מיום 9.8.2017 [ע"ר 9006-03-17], בו נדחה ערעור המבקשת על החלטת רשמת ביהמ"ש המחוזי בת"א מיום 3.2.2017 [ת"צ 19529-03-17], שקיבלה את בקשת המשיב 1 לביצוע המצאה למבקשת אל מחוץ לתחום השיפוט.

המשיב 1 הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשת והמשיבה 2, בה נטען כי המבקשת, המפעילה אתר להזמנת שירותי מלונאות, המותאם גם לעברית, מטעה את הגולש הישראלי שעה שהוא מזמין באמצעות האתר חדר בישראל, שכן המחיר המוצג אינו כולל את רכיב המע"מ בניגוד לחוק הגנת הצרכן.

בבקשתה, טענה המבקשת, בין היתר, כי יישום תקנה 500(7) לתקנות סדר הדין האזרחי בעניינה, מעורר שאלה שטרם הוכרעה על-ידי ביהמ"ש העליון, והיא אם די בכך שאדם הנמצא בישראל יכול לצפות בפרסום באתר אינטרנט בינלאומי, כדי לקבוע כי הפרסום בוצע בישראל, וכפועל יוצא כי האתר הבינלאומי כפוף לדין הישראלי.

נפסק: דין הבקשה להידחות. רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן מקום שבו מעלה הבקשה שאלה עקרונית החורגת מעניינם הצר של הצדדים לסכסוך. המבקשת הצביעה על שאלה עקרונית, שעניינה בסמכות השיפוט ביחס לאתרים בינלאומיים, החורגת ממגבלות ההליך. אמנם השאלה האמורה טרם זכתה למענה מקיף בפסיקת ביהמ"ש העליון, אך אין צורך להכריע בסוגיה במקרה זה. 

רשמת ביהמ"ש המחוזי קבעה כי למשיב 1 קמה עילת המצאה גם מכוח תקנה 500(10) לתקנות, וקביעה זו אומצה גם על-ידי שופטת ביהמ"ש המחוזי. טענות המבקשת אשר לתחולת תקנה זו הופנו לקביעות היישומיות של הרשמת בעניין צירוף בעלי דין שונים בתובענה אחת ולא נטען כי קביעות הערכאות הקודמות בהקשר זה מעוררות שאלה החורגת מעניינם של הצדדים למחלוקת.