(פסק-דין, שלום ראשל"צ, השופט אבי סתיו): כשחבר ועד ההורים ומנהלת בית הספר מסתכסכים...

העובדות: שתי תביעות לשון הרע על רקע פרסומים ודברים שנאמרו כחלק מסכסוך בין מנהלת בית ספר לגורמים בוועד ההורים של בית הספר. הנתבעת והתובעת היא מנהלת בית ספר ברמלה. התובע והנתבע (יעקובי) הוא הורה לתלמידים בבית הספר וכיהן כחבר ועד ההורים. תביעת המנהלת נסמכת על שני פרסומים הכוללים פנייה לשר החינוך בעמוד הפייסבוק שלו. המנהלת טענה כי הפרסומים פוגעים בשמה הטוב וכי מי שקורא אותם מתרשם כי גנבה ומעלה בכספים.

תביעת יעקובי נסמכת על דברים שנאמרו על-ידי המנהלת בשיחת טלפון עם סגן יו"ר ועד ההורים, בה ייחסה לו המנהלת מעורבות במעשה מעילה במקום עבודתו הקודם (אמירה שאין מחלוקת כי היא אמירה שאינה נכונה).

נפסק: המנהלת העידה כי תחושתה היתה שמיוחסת לה מעילה בכספים ואין לפקפק שזו אכן הייתה תחושתה. אלא שבתחושתה הסובייקטיבית של המנהלת אין די. עיון בפרסומים הארוכים שהעלה יעקובי לפייסבוק מעלה כי בשום מקום לא מיוחסת למנהלת גניבה, מעילה, שליחת יד בכספים או התנהלות הכרוכה בפגיעה בטוהר המידות. הפרסומים כוללים שורה ארוכה של טענות עובדתיות "יבשות", אשר לא נטען כי אינן נכונות או שיש בעצם העלאתן משום לשון הרע.

האדם האובייקטיבי הנחשף לפרסומים אינו מייחס להם משמעות לפיה המנהלת מואשמת בכך ששלחה ידה בכספים, אלא רק בהתנהלות שאינה תקינה. לכאורה, גם טענות אלה עשויות לעלות כדי לשון הרע, אולם לא נטען שבעצם העלאת הטענות הפרטניות המתייחסות לניהול הכספי יש משום לשון הרע, ודומה שאילו היה הדבר נטען היה מקום להכיר בקשר לכך בקיומן של ההגנות הקבועות בחוק. באשר לתארים שיעקובי הצמיד לטענות אלה (כגון כי מדובר בהתנהלות "שערורייתית"), הרי שיש לראות בהם משום הבעת דעה שאינה עולה כדי לשון הרע. אין במכלול הפרסומים, כאשר הם נקראים על-ידי הקורא הסביר, את המשמעות שהמנהלת מייחסת להם. דין תביעת המנהלת להידחות.

באשר לתביעת יעקובי ביחס לשיחת הטלפון, יש לקבל את התביעה בחלקה ולחייב את המנהלת לפצות את יעקובי ב-10,000 ש"ח. בנוסף, תשלם המנהלת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ש"ח בשתי התביעות.