(החלטה, שלום כפ"ס, השופטת רחל קרלינסקי): בקשה לאישור תובענה כייצוגיות ביחס להבדל בפרסום אודות מוצר באתר המשיב, לבין הכיתוב על המוצר עצמו

העובדות: בקשה לאישור תובענה כייצוגית, בקשר עם הפרה נטענת של הוראות חוק שונות. בפרט, בגין הטעיה צרכנית בקשר עם התאמת גיל השימוש במוצר המיועד לילדים, לנוכח פרסום מטעה ושונה בין פרסומי אתר המשיב לבין הכיתוב על-גבי המוצר עצמו. המבקשת רכשה לבנה בן השנתיים אורגן לילדים, וזאת באמצעות אתר המשווק מוצרי תינוקות אותו המשיב מנהל. המבקשת טענה כי התברר לה, לאחר קבלת המוצר, כי למרות שבאתר צוין שהמוצר מתאים לגילאי 1-12, הרי שעל המוצר עצמו צוין כי המוצר לא מתאים לילדים שגילם קטן מ-3.

נפסק: חוק תובענות ייצוגיות קובע כי ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית מקום בו מדובר ב"תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו". אין מחלוקת בדבר היות המשיב "עוסק", או היות המבקשת "צרכן", בקשר עם רכישת המוצר נשוא ההליך. סעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות מעמיד 4 תנאים מצטברים לאישור תובענה ייצוגית. הבדיקה הראשונה היא קיומן של שאלות משותפות של עובדה ומשפט, אפשרות סבירה ששאלות אלה תוכרענה לטובת הקבוצה, והיות התובענה הייצוגית הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. 

טענת ההטעיה הצרכנית שמעלה המבקשת מתבססת על הטיעון שאלמלא הכיתוב השגוי באתר המשיב, לא היתה המבקשת רוכשת את המוצר. ניתן לומר כי ההטעיה הצרכנית נוגעת לפחות לאחד העניינים המהותיים לעסקה, כגון טיב או סוג המוצר. לצרכני מוצר, במיוחד כזה שנועד לשימושם של ילדים, יש עניין ממשי בקבלת מלוא המידע האפשרי לגבי המוצר. על כן, התיאור השגוי של המוצר באתר המשיב, מבחינת ההתאמה לגילאים, אל מול התיאור שהופיע על המוצר עצמו, מעמיד עילת תביעה בעלת סיכויי הצלחה סבירים.

ככלל, כדי לזכות בסעד כספי על המבקשת להוכיח את קיומו של נזק וכן כי קיים קשר בין ההתנהגות המעוולת ובין הנזק הנטען. ביהמ"ש שוכנע כי המבקשת הסתמכה על התיאור באתר המשיב ועל כן רכשה את המוצר לבנה. המבקשת עומדת בנטל להראות כי לכאורה נגרם לה נזק של חסרון כיס, שכן רכשה את המוצר בהסתמך על תיאורו באתר, ודי בכך כדי להוכיח באופן לכאורי את קיומו של נזק ממוני בר פיצוי (109 ש"ח ששולמו עבור הרכישה). 

באשר לנזק לא ממוני, הובהר בפסיקה כי פגיעה באוטונומיה תוכר כנזק בר פיצוי במסגרת זו רק בנסיבות שבהן יתלווה לפגיעה זו "נזק תוצאתי סובייקטיבי המתבטא בתחושות של כעס, תסכול ועוד כיוצא באלה תחושות שליליות שמעוררת התנהגותו של המזיק". גם אם המבקשת עומדת בנטל להראות כי נגרם לה עצמה נזק, הגם שספק אם במקרה זה ראוי לקבוע כי מתקיימת החזקה העובדתית לפיה הפגיעה באוטונומיה הולידה רגשות שליליים, הרי שהיא לא עומדת בנטל להראות פגיעה כנ"ל לגבי צרכנים נוספים, וזאת בהיעדר הצגת נתונים למנגנון לפי ניתן יהיה להעריך אילו צרכנים הושפעו מהפרסום ומה מידת הנזק שנגרמה להם בשל הפרסום. 

המבקשת לא עמדה בנטל להראות כי הדרך היעילה וההוגנת לברר את המחלוקת היא דווקא בהליך רב-העוצמה והיקר של תובענה ייצוגית. הגם שעלה בידי המבקשת להניח בסיס לכאורי לקיומה של אחת מעילות התביעה לפחות, הרי שתנאים נוספים לקבלת הבקשה לא התקיימו ולא עלה בידי המבקשת לשכנע בדבר היקף הקבוצה וכי ההליך הייצוגי מתאים לבירורן של עילות התביעה. 

נציג המשיב פירט כי המוצר נשוא הבקשה הוצע לציבור באתר במשך שבוע בלבד וכי רק 16 לקוחות רכשו את המוצר. הוטעם כי נערכה בדיקה מול הרוכשים ובמסגרתה עלה כי כל יתר הרוכשים האחרים רכשו את המוצר עבור ילדים שגילם מעל 3. דין הבקשה להידחות. לא קיימת הצדקה לפסוק למבקשת גמול או שכ"ט לב"כ (על תרומתם להסרת הכשל מהאתר), ומנגד אף לא לחייב בהוצאות הבקשה.