(החלטה, שלום טבריה, השופט סאמר ח'טיב): תנאי השימוש של פלטורמת המסחר הם חוזה אחיד וסעיף סמכות השיפוט הוא תנאי מקפח.

העובדות: בקשת הנתבעים להעברת הדיון בתביעה לביהמ"ש השלום בהרצליה, אשר לו לטענתם מסורה הסמכות המקומית לדון בה, מכוח תניית השיפוט עליה הוסכם בין הצדדים. המשיב תבע את המבקשים בעילות של תרמית והטעיה, וטען כי בעטיפה של השקעה ומסחר בשוק ההון, למעשה הימר באמצעות תוכנת המבקשים כאחרון המהמרים בקזינו. המבקשים טענו כי "תנאי השימוש במערכת" קובעים תניית שיפוט ייחודית למחוז ת"א.

נפסק: תניית השיפוט נשוא ההסכם היא תניית שיפוט ייחודית, הקובעת סמכות שיפוט בלעדית לביהמ"ש המוסמך בת"א. מדובר בהסכם סטנדרטי שנוסח מראש על-ידי המבקשת 2, הכולל נוסח שבלוני של תנאי השימוש בשירותי המבקשת 2. מדובר בשלד של הסכם שנוצר על-ידי הספק, שאינו תוצאה של מו"מ בין הצדדים. מדובר ב"חוזה אחיד" כמשמעותו בחוק החוזים האחידים.

סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים קובע כי חזקה על תנאי בחוזה אחיד הנוגע לתניית שיפוט, שהוא תנאי מקפח. הואיל ותניית השיפוט בהסכם מתנה על ההוראות בדבר סמכות מקומית שבתקנות סדר הדין האזרחי, הרי שחזקה כי מדובר בתנייה מקפחת. המבקשים לא הצליחו לסתור את החזקה ולא עמדו בנטל להוכיח כי התנייה אינה מקפחת וכי יש לבכר את האינטרס שלהם על-פני האינטרס של המשיב. משכך, דין התנאי להתבטל, לפי סעיף 3 לחוק החוזים האחידים. 

עסקינן בתובענה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט, לפי תקנה 3(א2) לתקנות סדר הדין האזרחי. לפי לשון התקנה, תביעות מסוג זה יידונו במקום מגוריו/עסקו של הנתבע או מקום מגוריו/עסקו של התובע. לתובע זכות הבחירה בין חלופות אלה. מקום מגוריו של המשיב הוא ברמת הגולן ולפיכך קיימת סמכות מקומית לביהמ"ש בטבריה. הבקשה נדחתה.